Infomed - בדיקות רפואיות - המוח ומערכת העצבים

בדיקות המוח ומערכת העצבים (brain and nervous system)

מערכת העצבים היא רשת מסועפת של תאי עצבים (נוירונים) המחוברים ביניהם,
והיא מתאמת את כל פעולות האדם. מערכת זו מורכבת מהמוח ומערכת העצבים
מערכת העצבים ההיקפית, המרכזית ומערכת העצבים העצמונית (אוטונומית).

המוח ומערכת העצבים המרכזית (חוט השדרה) מכילים מיליארדי תאי עצב
המאורגנים לארבע אונות בכל אחד מחצאי המוח ולתאי חוט השדרה. מלבד תאי
העצבים, קיימים גם תאים תומכים ומזינים המכונים תאי גליה. משקל המוח
כ- 1.5 ק"ג והוא סגור בתוך קופסת הגולגולת כשהוא עטוף על ידי שלוש שכבות
של קרומים המכונים קרומי המוח או מנינגים. תאי המוח מקבלים אותות
אלקטרוכימיים מכל חלקי הגוף, מפענחים אותם ושולחים אותות תגובה בחזרה
לבלוטות ולשרירים השונים. האותות המתקבלים מפוענחים ומפורשים באמצעות
החושים, והאותות היוצאים מביאים לתנועתיות, פעולת בלוטות, ובגדול למה
שמכונה "התנהגות".
בו בזמן משמש המוח כמקום מושבם של הרגשות, הזיכרון, המחשבות ועוד
מרכיבים הבונים למעשה את האישיות.

ממערכת העצבים המרכזית מסתעפת מערכת העצבים ההיקפית, המורכבת משני
חלקים. הראשון, המכונה העצבים של הראש (עצבים קראניאליים) מחבר את המוח
עם העיניים, האוזניים, האף ואברי חוש הטעם. השני מסתעף מחוט השדרה ומוביל
לשרירים ולעור.

מערכת העצבים העצמונית או האוטונומית היא אותו חלק של מערכת העצבים
המפקח על תפקודי גוף לא מודעים, כמו הנשימה, דופק הלב, העיכול ופעילות
הבלוטות.

התקשורת בין תא עצב אחד למשנהו ובין תא עצב ותא המטרה שלו (למשל, תא
שריר) נעשית באמצעות מעבירים עצביים המעבירים העצביים (נוירוטרנסמיטרים).
הם חומרים כימיים המשתחררים מקצה תא עצב ומעבירים מסר אל עצבים אחרים
(דרך המרווח בין שני התאים המכונה סינפסה), או אל שריר או אל בלוטה.
במערכת העצבים המרכזית פועלים המעבירים העצביים אצטילכולין, נוראדרנאלין,
דופאמין, סרוטונין, חומצה גאמא-אמינו-בוטירית ועוד. המעבירים העצביים
העיקריים במערכת העצבים העצמונית הם נוראדרנאלין ואצטילכולין.

מה עלול להשתבש ?
הפגיעות העיקריות במערכת העצבים המרכזית וההיקפית הן פגיעות במבנה או
בתפקוד. פגיעות במבנה מאופיינות בדרך כלל בשיתוק או חולשה של איבר (בעיקר
גפיים), בכאב או בפרכוסים. פגיעה במבנה עלולה לנבוע מחבלה גופנית,
גידולים, לחץ על עצבים כתוצאה מהפרעות בשלד או ברקמה רכה כמו פריצת דיסק
או מורסה, ואוטם או דימום כתוצאה מהפרעה באספקת הדם או ליקוי בכלי דם
(שבץ מוח). פגיעה בתפקוד מערכת העצבים נובעת לרוב מחוסר איזון בין
המעבירים העצביים, ומאופיינת בדרך כלל בהפרעה בהתנהגות, הפרעה במצב הרגשי
כמו דיכאון או חרדה, נדודי שינה, והפרעות בתנועתיות כמו במחלת פרקינסון.
הרבה הפרעות הן משולבות ויש בהן פגיעה משולבת במבנה ובתפקוד, למשל,
שיטיון (דמנציה). פגיעה במערכת העצבים העצמונית מאופיינת בדרך כלל בהפרעה
באחת מהמערכות החיוניות בגוף, למשל, שינוי בדופק, בלחץ הדם, בקצב הנשימה
ובחום הגוף.

איך עשויות הבדיקות לסייע ?
בדיקות מערכת העצבים המרכזית מיועדות לבדוק ליקויים במבנה וליקויים
בתפקוד.
הבדיקות המיועדות לאתר ליקויים במבנה מערכת העצבים כוללות בעיקר בדיקות
הדמיה. בדיקות אלו כוללים טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של המוח או עמוד השדרה,
הדמיה בתהודה מגנטית של המוח או עמוד השדרה (MRI) טומוגרפיה של פליטת
פוזיטרונים (PET) ומיפוי כלי הדם (אנגיוגרפיה). תהודה מגנטית רגישה יותר
מטומוגרפיה בעיקר לאיתור פגיעות בחומר הלבן של המוח.

הבדיקות המיועדות לאתר ליקויים בתפקוד המוח ומערכת העצבים כוללות בעיקר
רישום גלים חשמליים, כמו בדיקת רישום הפעילות החשמלית של המוח (EEG),
מדידת הפעילות החשמלית של המוח המתעוררת בתגובה לגירויים יזומים של
שמיעה, תחושה וראיה (EP - Evoked Potential), ובדיקת ההולכה העצבית (EMG
+ NC).

בדיקות ביוכימיות של הדם וספירת דם מסייעות באבחון מחלות כלליות
המשפיעות גם על מערכת העצבים, וניקור מותני (LP) מסייע בבדיקת ההרכב של
נוזל המוח ואיתור גורמים מזהמים או גידוליים בנוזל זה.

לאחר שאותרה רקמה לא תקינה במוח או בחוט השדרה, ניתן לבצע ביופסיה
ולבחון את הרקמה מתחת למיקרוסקופ.