|
|
בדיקות מחלות ממאירות
טיפוסיות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לבדיקות לגילוי סרטן
לבדיקות סמנים
לממאירות
לבדיקות הדמיה
|
מחלות ממאירות (cancerous
diseases)
במונח סרטן
מציינים כל מחלה גידולית הנגרמת על ידי חלוקה לא מבוקרת של
תאים
אשר פולשים לרקמות
סמוכות והורסים אותן. גידולים
ממאירים עלולים
לנבוע כמעט מכל תא ואיבר
בגוף. התפשטות של תאים סרטניים (גרורות)
נעשית
דרך זרם הדם
או הלימפה,
או ישירות דרך חללי הגוף, וכך נוצרים גידולים
משניים באזורים המרוחקים מן הגידול המקורי. לכל גידול ראשוני
יש דפוס
התנהגות והתפשטות משלו.
כיצד עשויות הבדיקות לסייע ?
בדיקות עשויות לסייע בשלב האבחנה, אם באבחון
מוקדם, כלומר, לפני שהחולה
מרגיש תסמינים
כלשהם, בשלב הטיפול - לניטור תוצאות הטיפול, ובשלב נסיגת
המחלה לגילוי חזרתה.
עד היום לא ברור באילו גידולים יש יתרון לאבחון מוקדם, אם כי רוב
המומחים סבורים כי לאבחון מוקדם של רוב הגידולים עשויה להיות משמעות
חשובה.
אבחון מוקדם - חלק מהגידולים שכיחים באופן יחסי בכל האוכלוסיה, כך שנהוג
לבצע בדיקות סקר
בלי קשר לגורמי
סיכון מיוחדים, למשל: בדיקת PAP
או
ממוגרפיה
בנשים, ובדיקת PSA
לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית
בגברים.
גידולים אחרים שכיחים יותר בקבוצות מסוימות, כך שאת בדיקות האיתור עושים
בהקפדה יתרה בקבוצות אלו; למשל, תצפית המעי
הגס (קולונוסקופיה) באנשים
שקרובי משפחה שלהם מדרגה ראשונה לקו בגידול ממאיר
זה.
בטבלה המצורפת ניתן לראות את ההמלצות של האיגוד האמריקאי למלחמה בסרטן
לגבי בדיקות לגילוי מוקדם.
|
| |
סרטן השד
ממוגרפיה אחת לשנה החל מגיל 40 שנה
בדיקה גופנית של השד
אחת לשלוש שנים בנשים בנות 40-20 שנה ואחת לשנה
בנשים מעל גיל 40
בנשים הנמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שד (למשל, סרטן
זה בקרובי משפחה
מדרגה ראשונה) יש לשקול התחלת ביצוע ממוגרפיה לפני גיל 40 שנה
סרטן המעי
הגס
בדיקת
דם סמוי בצואה אחת לשנה החל מגיל 50 שנה
צילום עם ניגוד כפול (חוקן
בריום מיוחד) אחת לחמש שנים החל מגיל 50 שנה
תצפית המעי הגס והחלחולת
(קולונוסקופיה) אחת לעשר שנים החל מגיל 50
שנה או בכל מקרה בו אחת הבדיקות הקודמות חיובית
יש להתחיל את הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס כאשר יש היסטוריה
אישית של דלקת
כיבית של המעי הגס, פוליפים
של המעי הגס, או סיפור משפחתי
של סרטן המעי הגס בקרובים מדרגה ראשונה
סרטן צוואר הרחם
בדיקת PAP
אחת לשנה החל משלוש שנים לאחר קיום יחסי מין בפעם הראשונה
או מגיל 21 שנה ואילך
בדיקת PAP אחת לשלוש שנים בנשים מגיל 30 שנה ואילך במידה והיו
שלוש
בדיקות PAP תקינות
סרטן הערמונית
בדיקת PSA
ובדיקה גופנית (דרך פי
הטבעת) אחת לשנה בגברים בני 50 שנה
ומעלה או מגיל 45 שנה ומעלה בגברים עם גורמי
סיכון (סיפור משפחתי)
|
|
| |
אבחון
וניטור הטיפול
בדיקות הדמיה
(רנטגן)
מסייעות לאיתור מיקום הגידול
וגרורותיו. הבדיקה
באמצעותה מאבחנים באופן סופי את סוג
הגידול ואת התפשטותו המקומית היא
ביופסיה
שנעשית בניתוח או בלקיחת רקמה
באמצעות מחט.
לעיתים ניתן להסתפק
בבדיקה של תאים (ציוטולוגיה).
במקרה זה נלקחים התאים
בדרך כלל באמצעות
מזרק,
אולם לעיתים מבצעים את הבדיקה ישירות על נוזלי גוף כמו שתן,
כיח,
וכדומה.
ספירת
דם, בדיקה כימית של תפקודי הכליות
ואנזימי הכבד,
וכן רמת המלחים
בדם
מסייעים לניטור תופעות הלוואי של הטיפול, בעוד בדיקות ספציפיות
של
סמני גידול עשויות לנטר את יעילות הטיפול.
סמני גידול (tumor markers) הם חומרים המיוצרים על ידי תאי הגידול,
ולעיתים רחוקות על ידי תאים תקינים. יש סמנים רבים שניתן לגלות בדם;
חלקם
מופיעים רק באנשים עם גידול וחלקם עשויים להופיע בכמות נמוכה גם באנשים
ללא גידול. חלק מהסמנים ספציפיים לגידול מסוים, בעוד אחרים הם סמנים
כלליים. הסמנים השכיחים ביותר המשמשים לניטור יעילות הטיפול מחד וגילוי
חזרתו של גידול מאידך הם CA 125 לסרטן השחלה,
PSA לסרטן
הערמונית,
CA-15-3 לסרטן המעי
הגס ו- CEA לסרטן
שד.
|
|
|
|
|