Infomed - בדיקות רפואיות

המטולוגיה (מערכת הדם וגורמי קרישה) (hematology)

הדם, הוא כאמור, נוזל החיים. הוא מכיל תאים אדומים האחראים על נשיאת
חמצן ומזון לכל רקמות הגוף, הוא מכיל תאים לבנים וחלבונים סגוליים
המגינים על הגוף משלל זיהומים, והוא מסייע בסילוק פסולת מהרקמות. בנוסף,
מכיל הדם תאים מיוחדים המכונים טסיות, וחומרים כימיים סגוליים המסייעים
בקרישת הדם במקרה של תקלה בה נפגע אחד הצינורות המובילים דם בגוף (תארו
לעצמכם שהצנרת המובילה מים בבית הייתה מתקנת את עצמה בכל מקרה של נזילה -
איזה תענוג, זה בדיוק מה שמצליח לעשות הדם). ובנוסף לכל אלו, מצליח הדם
גם לאזן את חומציות הרקמות, לשמור את לחץ הדם בצינורות, ועוד כהנה וכהנה.

מה עלול להשתבש ?
השיבוש הדרמטי ביותר שיכול להיות הוא חתך באחד הצינורות (בדרך כלל
כתוצאה מחבלה או תאונה), דבר שיגרום לדימום. כאשר הנזק גדול, עשוי הדבר
לגרום למוות לפני שהמערכת תספיק לתקן את עצמה, אולם במקרים של נזק קטן
מתרחש בדרך כלל תיקון עצמי ונוצר גלד העוצר את הדימום. באנשים עם בעיות
בקרישת הדם עשוי הדימום להימשך זמן רב, גם כאשר החבלה זעירה יחסית.
כאשר יש מחסור בתאים המובילים את החמצן וחומרי המזון לתאים (מצב המכונה
אנמיה) עשויות הרקמות לסבול מחוסר חמצן ולגרום בכך לסימני אזהרה הכוללים
עייפות, קוצר נשימה ודופק מואץ. לעיתים נהרסים התאים בטרם עת (תופעה
המכונה המוליזה), וגם זה עשוי לגרום לירידה בהזנת רקמות הגוף ובחמצונם.
כאשר יש מחסור בתאים או בחלבונים המגינים על הגוף מזיהומים עשוי האדם
לסבול מזיהום שנגרם על ידי חיידקים או נגיפים, שבדרך כלל אינם גורמים
למחלה באדם הבריא.

לעיתים נדירות יש ייצור עודף של התאים האדומים, הלבנים, ואפילו של טסיות
הדם - בדרך כלל כתוצאה ממחלה ממאירה ואז עלולים להיווצר נזקים הנובעים
מהשתוללות התאים הממאירים על חשבון התאים התקינים.

איך עשויות הבדיקות לסייע ?
בבדיקות המטולוגיות בודקים קודם כל את מספר התאים האדומים, הלבנים
והטסיות, וכן את ריכוז ההמוגלובין (החלבון נושא החמצן). בנוסף, בודקים את
נפח התאים, ולעיתים גם את תפקודם, דבר שמסייע לדעת את הסיבה להפרעה
בתפקוד שלהם. כמו כן בודקים את הריכוז של חומרים שונים כמו ברזל, ויטמין
B12, חומצה פולית ועוד, על מנת להעריך את הסיבה לאנמיה. במקרים של
זיהומים בודקים את מספר התאים הלבנים: מקרה של עודף, למשל, מורה על זיהום
חיידקי, בעוד מקרה של חוסר עשוי להצביע על זיהום חיידקי קשה, זיהום
נגיפי, או מצביע על כך שהסיבה לזיהום היא ספירה נמוכה מדי של תאים לבנים.
בנוסף, בודקים בבדיקה ההמטולוגית את מספר הרטיקולוציטים (תאי דם אדומים
צעירים) וכן את הרמה של כמה חומרים כימיים (כמו האפטוגלובין), וזאת על
מנת לאבחן הרס בטרם עת של תאי דם אדומים.
במקרה של דימום בודקים את מספר הטסיות, תפקודם, ואת הריכוז של חומרי
הקרישה שונים, כמו גם את הזמן שבו לוקח למערכת ליצור קריש, וזאת על מנת
לאבחן את הסיבה לדימום העודף.
בדיקת סוג הדם מאפשרת התאמת דם מאדם לאדם.