|
בדיקות מערכת החיסון
ואלרגיה טיפוסיות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
בדיקות אלרגיה 
|
|
|
|
| |
|
מחלות חיסון עצמי
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לבדיקות מערכת החיסון
לבדיקות אלרגיה
לבדיקות מחלות
חיסון עצמי
|
מערכת החיסון, אלרגיה (immune
system , allergy)
תפקיד מערכת החיסון הוא להגן על גופנו מפלישתם של אויבים מבחוץ, כגון
חיידקים,
נגיפים
וטפילים
שונים, כמו גם מפני אויבים מבית, כמו תאי סרטן.
מערכת החיסון מתפקדת כמו צבא ערוך היטב, ומכילה זרועות רבות המתפקדות
יחד
על מנת להגן על הגוף בצורה מושלמת. זרוע אחת של מערכת החיסון מכילה
מרכיבים תאיים ובעיקר לימפוציטים
(סוג
של תאי
דם לבנים) מסוגים שונים.
זרוע אחרת מכילה מרכיבים שאינם תאיים כמו נוגדנים,
חלבונים
שונים כמו אלו
המרכיבים את מערכת המשלים
ועוד. על המערכת כולה מפקח תא לבן המכונה תא
T
מסייע (T helper או CD4
cell), המשמש מעין רמטכ"ל של מערכת החיסון כולה.
תאי מערכת החיסון נוצרים במוח
העצמות,
חלקם עוברים הבשלה
בבלוטת ההרת
(תימוס)
וחלקם במוח העצמות, ומשם עוברים התאים לאחסון במקומות שונים
בגוף, ובעיקר בקשרי
לימפה, בטחול
ובעוד מרכזי לימפה
המפוזרים במקומות
שונים בגוף. כאשר חודר "אויב" לגוף ומזוהה על ידי מערכת החיסון כגורם
תוקפני שיש להשמידו, מותקף גורם זה על ידי תא בלעני (בדרך כלל מסוג
מקרופאג'),
וחלקים ספציפיים של הגורם הזר המכונים אנטיגנים
מוצגים על
ידי התא הבלעני לתא ה- T המסייע. תא ה- T המסייע נותן פקודה כימית לתאים
אחרים המכונים תאי B לסייע בייצור נוגדנים. הנוגדנים עצמם נוצרים בתאי
פלסמה.
במקרים אחרים נותן תא ה- T פקודה דווקא לתאי
דם לבנים אחרים לתקוף
את הגורם הזר באופן ישיר, או לתקוף תאי גוף שמכילים את הגורם הזר.
במהלך התגובה החיסונית משתחררים חומרים הגורמים
לגיוס של תאים לבנים
נוספים לאזור הקרב (כמוטקסיס). התהליך הנצפה באזור הקרב בין מערכת
החיסון
לגורם הזר הוא דלקת.
מה עלול להשתבש ?
מערכת החיסון יכולה להגיב בעוצמה חלשה מדי או חזקה מדי.
למשל, בתגובה
אלרגית מגיבה מערכת החיסון ברגישות
ובעוצמה יתרים כנגד
גורמים יומיומיים הסובבים אותנו, שבמרבית המקרים אינם גורמים לכל תגובה.
חדירת חומר זר (המכונה אלרגן)
לגוף והתקשרותו לחלבון
סגולי המסתובב בדם
(ומכונה נוגדן
מסוג IgE) גורמת לשורת תהליכים כימיים המפעילים תאים
מיוחדים הנקראים תאי
פיטום (תאי mast). תאים אלו משחררים מגוון רחב של
חומרים כימיים, וביניהם חומר המכונה היסטאמין. חומרים אלו הם הם הגורמים
לתופעות האלרגיה.
במחלות מסוימות המכונות מחלות
חיסון
עצמי (autoimmune
disease) פועלת
מערכת החיסון כנגד רקמות
בגוף כאילו היו הם גורם זר. בדרך כלל תוקפת
מערכת החיסון במקרים אלו רקמות הקשורות במפרקים
(למשל, בדלקת
מפרקים
שגרונית), בבלוטות
כמו הלבלב
או בלוטת
התריס, וכן את העור
ואת הכליות
(כמו בזאבת
ארגמנית) ועוד.
תגובות ירודות של מערכת החיסון עשויות להיות מולדות או נרכשות. מחלות
מולדות מאופיינות בהפרעה במערכת התאית,
או בליקוי בייצור הנוגדנים (כולם
או חלקם) או בהפרעה משולבת. לעיתים מתרחשות הפרעות אלו בשילוב עם הפרעות
במערכות גוף נוספות.
הפרעה נרכשת במערכת החיסון יכולה להיגרם מתרופות (כמו קורטיקוסטרואידים
או כמותרפיה)
או כתוצאה ממחלות שונות, או מהדבקה בנגיף
ה- HIV
הגורם
לפגיעה בתאי T מסייעים, ובעקבות כך לליקוי בתפקוד כל הזרועות של מערכת
החיסון.
כיצד מסייעות הבדיקות ?
מקצת הבדיקות מיועדות להערכת רמת הנוגדנים, ומקצתן להערכת מספר התאים
השונים, ובכללם מספר תאי T מסייעים.
בבדיקות אחרות ניתן להעריך את תפקוד מערכת
החיסון.
לאבחון
אלרגיה בודקים נוכחות נוגדנים מסוג IgE בנסיוב,
ולבדיקת האלרגן
הספציפי לנבדק מבצעים בדיקת עור או בדיקה של נוגדנים ספציפיים מסוג IgE
לאלרגן
המיוחד (בדיקת RAST)
.
מלבד זאת, ניתן לבצע בדיקות עור מיוחדות על מנת לבדוק את תקינות מערכת
החיסון התאית.
בדיקת נוגדנים
ל- HIV מסייעת באבחון מחלת האיידס
כגורם לדיכוי
פעילות
מערכת החיסון.
לאבחון מחלות
חיסון עצמי (מחלות אוטואימוניות) בודקים נוגדנים סגוליים
הנוכחים במחלות
ספציפיות;
למשל, נוגדן נגד הגרעין
(ANA)
ונוגדן נגד חומצת
גרעין מסוג DNA
נמצאים במחלת הזאבת (לופוס); נוגדן נגד המיטוכונדריה
נמצא
במחלת שחמת מרתית ראשונית, ועוד.
|