|
בדיקות חילוף חומרים הורמונים ומערכת הפרשה פנימית
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אנדוקרינולוגיה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לבדיקות אנדוקרינולוגיה
לבדיקות מטבוליזם
לבדיקות כימיה
|
חילוף חומרים, הורמונים ומערכת הפרשה פנימית
(metabolism
, hormones
, endocrine
system)
יש קשר הדוק בין מערכת
ההפרשה הפנימית המפרישה הורמונים
ובין חילוף
החומרים.
חילוף החומרים (מטבוליזם) הוא סך כל התהליכים והשינויים
המתרחשים בגוף ומאפשרים את גדילתו ותפקודו. הורמונים הם חומרים כימיים
המופרשים בחלק אחד של הגוף על ידי מגוון בלוטות,
נישאים דרך מחזור
הדם אל
איברים רחוקים ושם מבצעים תפקיד מסוים. למשל, אינסולין
מופרש מבלוטת
הלבלב,
נישא בדם
כמעט לכל אברי הגוף ועיקר השפעתו בכבד
ובשרירים,
שם הוא
מביא להגברת חדירת הסוכר
גלוקוז
לתוך התאים.
חלק גדול מההורמונים, כמו
אלה המופרשים מבלוטת
התריס, האדרנל
והלבלב משפיעים במידה ניכרת על קצב
חילוף החומרים. במצב הבריא מתפקדים כל ההורמונים כמו קונצרט מתוזמן היטב
כך שחילוף החומרים הוא מושלם.
הבלוטות העיקריות הן בלוטת
התריס (תירואיד), בלוטת
יותרת הכליה (אדרנל),
הלבלב (פנקראס)
ובלוטת יותרת המוח (היפופיזה). בלוטת יותרת המוח היא
הבלוטה העיקרית בגוף בהיותה חולשת על שאר הבלוטות. היא נמצאת בבסיס
הגולגולת,
ומפרישה הורמונים רבים המשפיעים על פעילותן של בלוטות אחרות.
האונה
הקדמית של בלוטת יותרת המוח מפרישה הורמון המגרה את בלוטת התריס
(TSH),
הורמון אדרנוקורטיקוטרופי (ACTH)
המשפיע על בלוטת יותרת הכליה,
הורמון גדילה (GH),
פרולקטין,
ליפוטרופין
והורמון מגרה מלנוציט (MSH).
האונה האחורית של הבלוטה מפרישה וזופרסין
ואוקסיטוצין.
הפיקוח על הפרשת
ההורמונים היא באמצעות משוב,
כך שירידה ברמה של הורמון מסוים, למשל,
הורמון
בלוטת התריס, מביאה לעליה בהורמון
המגרה את בלוטת התריס ולעליה
בפעילות בלוטת התריס. מנגד, עליה בפעילות ההורמון של בלוטת התריס מביאה
לירידה בהפרשת ההורמון המגרה את בלוטת התריס ולהאטה בפעילות הבלוטה.
מה עלול להשתבש ?
במערכת כה עדינה ורגישה יכולים להתרחש שיבושים רבים. כנראה שהמחלה
השכיחה ביותר של מערכת חילוף
החומרים היא סוכרת,
ולאחריה תת פעילות בלוטת
התריס. סוכרת יכולה להתחיל בגיל צעיר, ואז היא בדרך כלל נובעת מהפרעה
בתאים
המפרישים אינסולין מהלבלב, או בגיל
מבוגר, ואז היא עשויה לנבוע
מעמידות רקמות
הגוף לפעולת האינסולין. תרופות רבות, ובעיקר סטרואידים
ותרופות נוגדות איידס
ממשפחת מעכבי פרוטאז עשויים גם הם לגרום לסוכרת.
סוכרת מכל סוג
גורמת לנזקים רבים בכל מערכות הגוף, וללא טיפול מתאים
עשויים נזקים אלו להיות בלתי הפיכים.
ליקוי בפעילות בלוטת
התריס עשוי לנבוע ממחלת
חיסון עצמי הגורמת להרס תאי
הבלוטה,
או מדלקת
הגורמת לפעילות עודפת שלה.
בנוסף יכולה כל בלוטה אחרת להיפגע, אם כי הפגיעות בבלוטות אחרות נדירות
הרבה יותר.
לעיתים נדירות יש מחלות
מולדות או נרכשות הגורמות לליקוי בפעילותן של
מספר בלוטות.
איך עשויות הבדיקות לסייע ?
המערכת האנדוקרינית
ומערכת חילוף החומרים כל כך מורכבות, ומושפעות מכל
כך הרבה גורמים,
שאין זה מפליא שהבדיקות המסובכות ביותר קשורות בבדיקת
התפקוד שחל במערכת זו. בביצוע הבדיקות חייבים לקחת בחשבון את העובדה
שהבלוטות פועלות במידה שונה בשעות שונות של היממה, את פעילות האדם בזמן
ביצוע הבדיקה, ולעיתים אפילו את מנח הגוף שלו. כמו כן צריך לקחת בחשבון
כי קיים משוב,
כך שהפעילות של בלוטה מסוימת מושפעת מהרמה של ההורמון
המופרש ממנה ושל החומר או ההורמון המשפיע על פעילותה.
לעיתים יותר קל לבדוק את ההשפעה של מערכת מסוימת מאשר את ההורמונים
הספציפיים. למשל, לאבחון
סוכרת
יותר קל וישים לבדוק את רמת הסוכר
בדם
מאשר את הרמה של ההורמונים אינסולין וגלוקגון
המשפיעים על רמת הסוכר.
לאחר שאובחנה סוכרת, ניתן לבדוק את הרמה הסגולית
של ההורמונים הספציפיים
על מנת לבדוק באיזה סוג של סוכרת מדובר. לעיתים הבדיקות הרגילות אינן
מראות דבר, ויש צורך לבצע גירויים ספציפיים. למשל, בחולים מסוימים לא
תראה בדיקת הסוכר הרגילה בצום כי יש בעיה, אולם בדיקת
העמסת סוכר תראה כי
אכן קיימת בעיה. לגבי מערכות מורכבות יותר, הגירויים יכולים להיות
מורכבים יותר (ראה בבדיקות הספציפיות).
משתמשים בבדיקות הדמיה
(בעיקר MRI
ו CT
) על מנת לבדוק את המבנה של
הבלוטות
השונות, בעיקר של בלוטות
יותרת הכליה ושל בלוטת
יותרת המוח,
ובבדיקות דם
ובדיקות הנעשות תחת גירוי
על מנת לבדוק את פעילות הבלוטות.
|