|
בדיקות מערכת הרביה
טיפוסיות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לבדיקות מערכת הרביה
לבדיקות מערכת המין
לבדיקות אנדוקרינולוגיה
|
מערכת הרביה (reproductive
system)
להפריה
צריך שזרע אחד ייפגש עם ביצית
אחת בזמן ובמקום הנכון, ובתנאים
האידיאלים. נשמע פשוט, אבל לא כך הוא, ויעידו על כך כל הזוגות שמנסים
כבר
שנים לגרום לדבר הזה להתרחש ולהרות.
מה צריך הגבר? זוג אשכים
שיתפקדו, וצינור שיוביל את תאי
הזרע שנוצרו
מבית החרושת לעולם החיצון או יותר נכון לעולמה הפנימי של האישה. כדי
שהמנגנון הזה יעבוד כמו שצריך יש מגוון הורמונים
שמסייעים, ובעיקר
טסטוסטרון, ויש מערכת מכנית מורכבת
שמסייעת לצנרת להיות מספיק חזקה
וזקופה כך שבעת הצורך תוכל לחדור לנרתיק.
וכמובן שיש מערכת הורמונלית
הכוללת גם את הערמונית (פרוסטטה),
שצריכה לדאוג שהן מעבר הזרע והן הזקפה
יתרחשו בעת ובעונה אחת, אחרת אנה אנו מגיעים?
אצל האישה הדברים הרבה יותר מסובכים, כיוון שהיא לא נפטרת מהביצית
המופרית ואומרת לגבר - עכשיו אתה אחראי. היא צריכה להכין את הרחם
שיקלוט
את הרך הנוצר, להכין את השדיים
שיהיה לו מה לאכול לאחר צאתו לאוויר
העולם, ולהכין את עצמה מבחינה פיזיולוגית ופסיכולוגית
לאימהות. בגלל זה,
בעוד הגבר יכול ליצור ילדים חדשים כל חמש דקות, יכולה האישה במקרה הטוב
להכין את עצמה לתהליך רק פעם בחודש, וגם זה לא כל החודש. ומי עוזר לה,
הגבר? מה פתאום. ולכן היא נזקקת למערכת שלמה של הורמונים הכוללים את
האסטרוגן
, והפרוגסטרון
על מנת לגרום לביצית להבשיל, להכין את הרחם,
ואם מתרחש הריון - לבנות את השליה.
במידה ואין הריון,
צריכה האישה להתמודד
עם הרס רירית
הרחם (דימום
המחזור) והתחלת כל המחזור מחדש.
גם אצל הגבר וגם אצל האישה אחראים הורמונים המשוחררים מהמוח (FSH
ו- LH)
על הפעילות התקינה של אברי הרביה. ועוד לא דיברנו על פרולקטין
ועל
הורמוני
בלוטת התריס ועל הורמוני דחק
ועל ההשפעה של כל אלו על התפקוד
המיני.
אבל גם המכניקה של האישה חשובה: לאחר שהצליח הזרע
לעמוד במשימתו הראשונה
- הגעתו לנרתיק
, ולצוואר
הרחם הוא מתחיל מסלול פתלתל שבסופו יגיע, אם
ירצה השם, לביצית שנמצאת בחצוצרה
לשם הפרייתה. לאחר זאת צריכה הביצית
המופרית להתגלגל לה לרחם ולהשריש את עצמה ברירית.
ואחרי כל זה יש עוד הריון, שצריך להחזיק מעמד, ולהביא לעולם ילד חמוד
ובריא.
אז אחרי כל זה פלא שיש כל כך הרבה צרות בעולם?
מה עלול להשתבש ?
מה לא? הפרעות בפוריות עשויות להתחיל בתהליך ההזדווגות עצמו, מה שמכונה
הפרעות בתפקוד מיני, להמשיך בהפרעות בייצור הזרע, הפרעות בייצור הביציות
או בתהליך הביוץ,
במעבר הזרע לביצית הממתינה בחצוצרה, בהגעת הביצית
המופרית לרחם
ובהשתרשותה ברירית. וזה רק חלק מהסיפור. התפקוד המיני מושפע
מהורמונים
(טסטוסטרון, הורמוני בלוטת התריס
ופרולקטין אצל הגבר; אסטרוגן,
פרולקטין ועוד אצל האישה), מהמצב הנפשי וכן - כן, אפילו מהמשיכה המינית.
אם אין משיכה מינית בסיסית אפילו ויאגרה
אינה עובדת. לכן, דחק נפשי,
בעיות בזוגיות והפרעות הורמונליות
גורמות להפרעה בתפקוד מיני הן אצל הגבר
והן אצל האישה.
מצבים הגורמים
להפרעות בהגעת הזרע לביצית או בהגעת הביצית המופרית לרחם
הם מצבים הקשורים בחסימת החצוצרות, למשל, בעקבות מחלת
מין או דלקת
האגן
שלא טופלו בזמן באנטיביוטיקה
מתאימה.
תסמונת
פוליציסטית
של האישה או הגעת גיל
המעבר בטרם עת (pre-mature
ovarian failure) הן סיבות שכיחות יחסית להפרעה בביוץ.
איך עשויות הבדיקות לסייע ?
בירור הפרעה בפוריות מתחיל בשיחה של בני הזוג אצל הרופא. לאחר מכן
מבצעים בדיקת
זרע של הגבר, ואם היא תקינה, מתחילים בסדרת בדיקות של
האישה. בדיקות הדמיה
(אולטרסאונד,
צילום רחם וכדומה) מסייעות לבדוק את
המכניקה של הרביה, ואילו בדיקות הורמונליות בודקות את התפקוד. בנוסף,
מסייע האולטרסאונד לאתר ביציות
(כלומר, ביוץ). בדיקת בטא (beta HCG)
חיובית מבשרת על הריון.
|