|
בדיקות מערכת השתן
טיפוסיות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לבדיקות דרכי השתן
לבדיקות תפקודי כליה
לבדיקות כימיות
של השתן
לבדיקות כימיות
של הדם
לבדיקות ביופסיות
לבדיקות חודרניות
לבדיקות הדמיה
|
מערכת השתן (urinary
system)
השתן
הוא התוצר הסופי של סינון הדם מחומרים רעילים. כל כמות הדם
עוברת
דרך הכליות
אינספור פעמים ביום, ושם עובר הדם תהליך מאוד מורכב שבמהלכו
מופרשים לנוזל שיהיה לאחר מכן שתן כל החומרים המיותרים, ונספגים מחדש
כל
החומרים להם זקוק הגוף. נוזל השתן מורכב מעודפי המים שאנו שותים מצד
אחד
ומהמים שנוצרים בתאי הגוף עצמו בתהליך חילוף
החומרים מצד שני.
מהכליות עובר השתן דרך צינורות המכונים שופכנים
לשלפוחית
השתן, שם הוא
נאגר, ומשם מועבר בזמן המתאים דרך צינור השופכה
לאסלה.
לכליות יש כמה תפקידים חשובים נוספים מלבד סינון הדם, כולל ייצור
הורמונים
האחראים על ייצור תאי
הדם האדומים (אריתרופוייטין)
וכאלו
שאחראים על לחץ
הדם.
בגבר יש איבר
נוסף, בלוטת הערמונית (פרוסטטה),
שתפקידה העיקרי קשור
להפריה,
אולם בגלל מיקומה האסטרטגי בצוואר שלפוחית
השתן היא מסייעת
בשמירת השתן בשלפוחית עד שיווצרו התנאים המתאימים להתרוקנותה.
שלפוחית השתן עצמה היא שק
שרירי,
חזק באופן בלתי רגיל, עם אספקת עצבים
עשירה. תפקיד העצבים הוא לחוש מתי השלפוחית מלאה ולתת פקודה לריקונה.
יחד
עם זאת, יש עצבים נוספים שנושאים אותות מהמוח ושאומרים מתי הזמן הנאות
לעשות זאת. באופן תקין הקיבולת המקסימלית של שלפוחית השתן היא כחצי ליטר,
אך באנשים מסוימים גם יותר. הדחף הראשון להשתנה
מתקבל כאשר נפח השתן
בשלפוחית הוא כ- 150 מיליליטר.
מה עלול להשתבש ?
שיבושים יכולים לנבוע מליקוי בתפקוד הכליות שעשוי לגרום להפרעה בייצור
השתן
או בסינון הדם,
דבר שעשוי לגרום להצטברות רעלים
ונוזלים בגוף.
סוכרת,
לחץ
דם גבוה, תרופות ומחלות
חיסון עצמי כמו זאבת
הם בין הגורמים
השכיחים ביותר לליקוי בתפקוד הכליות.
כמו כן יכולים לנבוע שיבושים מהפרעות מכניות בכליות ובשופכנים (אבנים,
גידולים,
ציסטות
וכדומה), או מהפרעות נוירולוגיות
הגורמות להפרעה בריקון
שלפוחית
השתן (ריקון יתר גם כשיש רק כמויות קטנות או אי-ריקון גם בכמויות
גדולות).
הגדלה שפירה
או ממאירה
של הערמונית (הפרוסטטה) היא הסיבה השכיחה ביותר
להפרעה בזרימת השתן בגברים מבוגרים. זיהום
בדרכי
השתן הוא הסיבה השכיחה
ביותר לתסמינים
הקשורים במתן שתן בנשים צעירות.
איך עשויות הבדיקות לסייע?
בדיקת השתן הכללית, אולי אחת הבדיקות הראשונות שנכנסו לשימוש כבר לפני
יותר מחמשת אלפים שנה, מלמדת אותנו הן על מחלות
כלליות כמו סוכרת, צהבת
או התייבשות,
והן על מחלות המשפיעות על הכליות ועל דרכי השתן. לכן זוהי
בדרך כלל הבדיקה הראשונה שנעשית לבירור הפרעה בכליות ובדרכי השתן. בדיקת
רמת הקראטינין
והשיינן
(אוראה) בדם מצביעות על תפקוד הכליות. בדיקות
הדמיה
כמו אולטרסאונד
וטומוגרפיה
ממוחשבת (CT)
מלמדות על המבנה האנטומי
של הכליות, בעוד מיפוי
כליות או בדיקת IVP
(בה מזריקים חומר
ניגוד לווריד
ורואים את מהלכו דרך הכליות ודרכי השתן) מלמדים על תפקוד הכליות.
אורולוגים (מומחים להפרעות בדרכי השתן) מציעים בדרך כלל תצפיות ישירות
לתוך שלפוחית השתן ובודקים את נפח השלפוחית
ואת זרימת השתן. בנוסף, ניתן
לבצע בדיקת אולטרא סאונד של הערמונית,
ולקחת ביופסיות מהכליות, מהערמונית
ומשלפוחית השתן.
|