|
בדיקות מערכת הראיה
טיפוסיות
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לבדיקות עיניים
לבדיקות הדמיה
|
מערכת הראיה (vision
system)
העיניים
הופכות דמות לאות
עצבי המועבר למוח
לפענוח. בתהליך הראייה נכנסות
קרני אור לעין דרך העדשה
ומתכנסות ברשתית,
שהיא שכבת תאים
רגישים לאור.
תאים אלו מגיבים לגירויים חזותיים ומעבירים דחפים עצביים למוח דרך עצבי
הראיה. חציו הימני של כל עצב ראיה, היוצא מצידה הימני של כל עין, מגיע
לאונה הימנית של המוח, וחציו השמאלי מגיע לאונה
השמאלית. לכן, מחצית מכל
עצב ראיה מצטלבת במחצית מהעצב השני, בנקודה בבסיס המוח המכונה "תצלובת
הראיה" (optic
chiasm).
הרשתית מורכבת משכבות רבות, ובהן סוגים שונים של תאי
עצב. הקולטנים
המכונים חרוטים
(Cones) אחראים על חדות
ראיה וראיית צבעים, ואלו המכונים
קני
עין (Rods) אחראים
לראיית עצמים
בתנועה ועל ראיית לילה.
שרירי
העיניים אחראים על כך ששתי העיניים יזוזו ביחד ומבטנו יכול לעקוב
אחר עצמים. מלבד זאת, מערכת שלמה הכוללת את העפעפיים,
הריסים
ובלוטות
הדמעות
אחראית על ניקיון העיניים ומניעת חדירת גופים זרים לאיבר
רגיש זה.
מה עלול להשתבש ?
העין עשויה לסבול ממחלות
מקומיות, כאלו הפוגעות רק בעין אחת או בשתיהן,
וממחלות מערכתיות, כלומר, מחלות שבין שאר הרקמות
המושפעות גם העיניים
נפגעות.
ירוד (קטרקט)
- עכירות בעדשה - הוא אחת הסיבות השכיחות להפרעה בראיה,
בייחוד בקשישים. סיבות נוספות הקשורות למחלות של העיניים כוללות ניוון
של
מרכז הראיה (המקולה), עליית הלחץ בתוך העין (ברקית או גלאוקומה),
מחלות
זיהומיות ספציפיות
של העיניים כמו טרכומה
וטוקסופלסמה, ועוד. מצבים
מולדים או מחלות נרכשות עשויות לגרום לעיוורון
צבעים.
המחלות המערכתיות הגורמות נזק לראיה בשכיחות הגבוהה ביותר הן סוכרת
ולחץ
דם
גבוה. גידולים
במוח
או פגיעות עצביות אחרות עשויים לגרום להפרעה
בתנועת שרירי העין
ובעקבות כך לראיה כפולה ולפזילה.
איך עשויות הבדיקות לסייע ?
בדיקת
ראיה (הלוח מהסרטים ומהקריקטורות עם המספרים או האותיות) ובדיקת
שדה
הראיה הן הבדיקות הבסיסיות שנעשות לכל אדם המתלונן על ירידה בראיה.
בבדיקה הרפואית יושב הנבדק מול מכשיר המכונה "מנורת סדק" ודרכו יכול
לראות הרופא את העיניים בהגדלה. מלבד זאת, צופה הרופא פנימה לתוך העין
באמצעות מכשיר המכונה אופתלמוסקופ,
דרכו הוא יכול לראות את חלל העין,
הרשתית
ואת עצב
הראיה.
ואם כל זה לא מספיק, ניתן לצלם את קרקעית
העין לאחר הזרקת חומר מיוחד
המכונה פלואורסצין, דבר המאפשר לראות בצורה מדויקת את כלי
הדם של
העיניים.
העין, היא למעשה האיבר
היחיד דרכו ניתן לראות את פנים הגוף בלי לנתח,
ואכן הרופאים מנצלים זאת על מנת להביט פנימה ולבדוק נזקים שנגרמו כתוצאה
ממחלות
מערכתיות, כמו סוכרת או יתר
לחץ דם.
בדיקה שגרתית אצל רופא העיניים היא בדיקת הלחץ בתוך גלגל
העין, וזאת
כיוון שאבחון מוקדם של גלאוקומה עשוי להניב טיפול מונע ושמירה על הראיה.
בדיקה שגרתית אחרת היא בדיקת "ראיית צבע"; בדיקה זו מבוצעת במיוחד לאיתור
עיוורי צבעים לפני קבלה לעבודה או לשירות צבאי למקומות בהן חשובה ראיית
צבעים תקינה.
בדיקות הדמיה
כגון אולטרא
סאונד או טומוגרפיה
ממוחשבת (CT)
מסייעות
בהדגמת מבנה גלגל העין והשרירים,
ובאיתור זיהומים
או גידולים.
|