פעילות גופנית הנעשית תחת השגחה משפרת את יכולת ההליכה ואת היכולת
לבצע פעולות יומיומיות בחולים הסובלים מצליעה כתוצאה מחסימה בכלי
הדם ההיקפיים ברגליים. כך מדווח מחקר חדש המתפרסם בגיליון האחרון של
ה New England Journal of Medicine

החוקרים עברו על יותר מ 120 מחקרים שבדקו את היתרונות הקליניים שיש
לפעילות גופנית אצל מטופלים הסובלים מצליעה כתוצאה מחסימה בכלי הדם
ההיקפיים. המחקרים הראו כי חולים הסובלים מבעיה זו, אשר השתתפו
בתוכנית לפעילות גופנית, הצליחו להגדיל את מרחק ההליכה המרבי שלהם ב
150% בממוצע, ומסוגלים ללכת זמן רב יותר לפני שיחושו בכאב.
חולים אלו פיתחו גם יכולת גדולה יותר לבצע פעולות יומיומיות.

ההסבר האפשרי לשיפור הקליני שנראה בעקבות פעילות גופנית קשור כפי
הנראה בגורמים שונים, כגון: היווצרות כלי דם עוקפים, שינויים בזרימת
הדם ובתפקוד השכבה הפנימית של כלי הדם, שינויים בצמיגות הדם, ירידה
בתגובה הדלקתית של הגוף, שינויים במטבוליזם של רקמת השריר וצריכת
החמצן שלה, ופיתוח סגנון הליכה יעיל יותר.

סוג ההתעמלות היעיל ביותר לחולים אלו הוא הליכה. החוקרים ממליצים
שהפעילות הגופנית תהיה קשה מספיק כדי להביא לביטוי את התסמינים מהם
סובלים החולים תוך 3 עד 5 דקות מתחילת הפעילות, וכי דרגת הקושי תגבר
ככל שיכולת המטופל גדלה.

על המטופלים להתאמן עד אשר הם חשים בתסמינים, לנוח עד אשר הם
חולפים, ואז שוב להתחיל בפעילות. יש להתאמן 3 עד 5 פעמים בשבוע.
בהתחלה רצוי שהתרגילים יימשכו 35 דקות כל פעם, ובהמשך מומלץ להגדיל
את משך התרגול ל 50 דקות.

מפתח נוסף להצלחת הטיפול בחולים אלו הוא הפחתה של גורמי סיכון
כגון: עישון, רמות כולסטרול גבוהות, ויתר לחץ דם.

NEJM Dec 12 2002;347:1941-50

[05/01/2003]