סלג'ילין ותרופות אחרות ממשפחת מעכבי האנזים MAO מסוג B הן תרופות
יעילות וזולות המאיטות את קצב התקדמות מחלת הפרקינסון ומפחיתות את
התסמינים האופייניים למחלה ואת הצורך בלבודופה (דופיקר, סינמט) - כך
על-פי מחקר חדש המתפרסם ב British Medical Journal. המחקר גם מוכיח
כי תרופות אלו אינן קשורות בתמותה גבוהה יותר כפי שנטען במחקר משנת
1995.

חוקרים מאנגליה בדקו את נתוניהם של 17 מחקרים שונים שכללו 3,525
חולים בשלבים מוקדמים של פרקינסון. המחקרים הישוו בין השימוש
בסלג'ילין לבין פלצבו. ניתוח התוצאות הראה כי לא היו הבדלים
משמעותיים בשיעורי התמותה בין חולים שטופלו בתרופות ממשפחת מעכבי
האנזים MAO-B לבין מטופלים בקבוצת הביקורת שטופלו בפלצבו.

החוקרים מצאו כי לאחר שלושה חודשים, במבחנים שבדקו את היכולת
המוטורית של החולים ואת היכולת לבצע פעילות ביום-יום, חולי פרקינסון
שטופלו בתרופות השיגו תוצאות טובות יותר מאשר מטופלים שקיבלו פלצבו.
חולים שקיבלו טיפול תרופתי היו גם בעלי סיכוי נמוך יותר לקבל תוספת
של לבודופה, או לפתח אי-יציבות תנועתית.

ממצאי מחקר זה מוכיחים כי אין עדות ממשית לכך שסלג'ילין מגביר את
התמותה בחולי פרקינסון, וכי תרופה לא יקרה זו יעילה הן מבחינה
קלינית והן מבחינה כלכלית. מן הראוי לציין כי השימוש בתרופות אחרות
ממשפחת מעכבי האנזים MAO-B הוא מוגבל, כמו גם המידע עליהן.

החוקרים טוענים כי הממצא אודות שיעור תמותה גבוה יותר בקרב חולי
פרקינסון המשתמשים בסלג'ילין, כפי שהתפרסם במחקר משנת 1995 , הוא
ככל הנראה מקרי. הם מציינים כי יש צורך במחקרים נוספים גדולים יותר
כדי להשוות בין תרופות ממשפחת מעכבי האנזים MAO-B לבין תרופות אחרות
לטיפול במחלת הפרקינסון.

BMJ 2004;329
http://bmj.bmjjournals.com/cgi/content/abstract/bmj.38184.606169.AEv1

[21/08/2004]