מחקר המתפרסם ב Journal
of the American Medical association מוצא
כי טיפול מוקדם במינונים גבוהים של סימבאסטאטין יכול להועיל לחולים
הסובלים מתסמונת כלילית
חדה (Acute coronary
syndrome) ולהפחית את
שיעור האירועים הקרדיו-וסקולאריים.
תסמונת כלילית חדה הוא מצב שבו יש חסימה
חמורה של העורק
הכלילי,
דבר המונע מהדם לזרום לשריר
הלב. אם החסימה נמשכת זמן רב מידי, חלק
מרקמת
שריר
הלב מתנוון, והתוצאה היא התקף
לב או שבץ
מוחי. מטרת
הטיפול במקרה כזה היא למנוע את ניוון רקמת שריר הלב ואת התקפי הלב.
מחקרים מראים כי תרופות להורדת כולסטרול
ממשפחת הסטאטינים יעילות
במניעת התקפי
לב ותעוקת לב, אולם רק לאחרונה החלו לחקור באופן ישיר
את יעילות הטיפול בסטאטינים בזמן תסמונת כלילית חדה. המחקר הבא מבקש
לבדוק כיצד משפיע התזמון והמינון
של הטיפול בסטאטין על יעילות
הטיפול.
צוות חוקרים בינלאומי בדק את הטיפול בסימבאסטאטין במינון גבוה
ונמוך בשתי קבוצות של חולים אשר סבלו מהתסמונת. קבוצה אחת (2,265
חולים) קיבלה סימבאסטאטין במינון של 40 מ"ג ליום בחודש הראשון,
ואחר-כך במינון של 80 מ"ג ליום. הקבוצה השניה ( 2,232 חולים) קיבלה
פלצבו
למשך 4 חודשים, ואחר כך סימבאסטאטין במינון של 20 מ"ג ליום.
המחקר נמשך שלוש שנים. החוקרים קבעו נקודת סיום למחקר שהיתה מורכבת
מאשפוז
מחדש בגין תסמונת
כלילית חדה,
התקף לב שאינו גורם למוות,
מוות כתוצאה מאירוע קרדיו-וסקולרי, ושבץ מוחי.
רמת הכולסטרול מסוג LDL
הממוצעת אליה הגיעו החולים בקבוצת הפלצבו
היתה 122 mg/dL בחודש הראשון, ו 77 mg/dL לאחר 8 חודשים בהם קיבלו
סימבאסטאטין במינון של 20 מ"ג ליום.
רמת הכולסטרול מסוג LDL הממוצעת
אליה הגיעו החולים שקיבלו סימבאסטאטין במינון של 40 מ"ג ליום היתה
68 mg/dL בחודש הראשון, ו 63 mg/dL לאחר 8 חודשים בהם קיבלו
סימבאסטאטין במינון של 80 מ"ג ליום.
נקודת הסיום נצפתה אצל 16.7% מהחולים בקבוצת סימבאסטאטין + הפלצבו,
ואצל 14.4% מהחולים בקבוצת הסימבאסטאטין במינון גבוה. מוות כתוצאה
מאירוע קרדיו-וסקולרי נראה אצל 5.4% מהחולים בקבוצת הפלצבו +
סימבאסטאטין, ואצל 4.1% מהחולים בקבוצת הסימבאסטאטין במינון גבוה.
לא היו הבדלים בין הקבוצות מבחינת שאר מרכיבי נקודת הסיום. במשך
ארבעת החודשים הראשונים לא היו הבדלים בין הקבוצות מבחינת נקודת
הסיום, אולם, שיעור המשתתפים שחווה את אחד מממרכיבי נקודת הסיום ירד
בצורה משמעותית בקבוצת הסימבאסטאטין במינון
גבוה במשך ארבעת החודשים
שלקראת סיום המחקר.
מיופתיה (מחלת שרירים;
תופעת
לוואי נדירה של תרופות ממשפחת
הסטאטינים), הופיעה אצל 9 חולים שקיבלו סימבאסטאטין במינון של 80
מ"ג ליום ואצל חולה אחד שקיבל פלצבו, אבל לא אצל אף אחד מן החולים
שקיבלו מינונים נמוכים של סימבאסטאטין.
JAMA.2004; 292:(11) 1307-16
http://jama.ama-assn.org/cgi/content/abstract/292.11.1307v1
[09/09/2004]
|