זנים עמידים של חיידקי
סלמונלה
ואנטרוקוקוס הם תופעה נפוצה כנראה
בבשרים ובעופות הנמכרים במרכולים בארה"ב. כך, על-פי שלושה דיווחים
המופיעים בגיליון האחרון של ה New England Journal of Medicine.
במחקר הראשון, חוקרים מאוניברסיטת מרילנד גידלו בתרביות 200
דוגמיות של בשר עופות, הודו, בקר וחזיר אשר נלקחו משלושה מרכולים.
20% מהדוגמיות הכילו 13 זנים של סלמונלה.
מתוכם, 84% היו עמידים
לפחות לאנטיביוטיקה
אחת, ו 53% היו עמידים לפחות לשלוש
אנטיביוטיקות. 16% היו עמידים לאנטיביוטיקה
צפטריאקסון, אשר הינה
תרופת הבחירה לטיפול בזיהומי
סלמונלה
אצל ילדים.
במחקר השני, חוקרים מהמרכז לבקרה ולמניעה
של מחלות בארה"ב, בדקו
בין השנים 1998 ל 1999, עופות מארבעה מרכזים ברחבי ארה"ב. חיידקי
אנטרוקוקוס בודדו ב 86% מהדוגמיות שנלקחו, ולפחות 17% מהעופות בכל
אתר הכילו זנים עמידים לאנטיביוטיקה
קווינופריסטין-דאלפוריסטין
(quinupristin-dalfopristin) של החיידק
אנטרוקוקוס פאסיום (E.
faecium).
קווינופריסטין-דאלפוריסטין היא אנטיביוטיקה
חדשה ממשפחת
הסטרפטוגראמינים (streptogramins). היא משמשת לטיפול בזיהומים
מסכני
חיים אשר עמידים לכל טיפול אנטיביוטי
אחר. זיהומים
מסוג זה מופיעים
בדרך-כלל בבתי-חולים. התרופה ניתנת בהזרקה
תחת השגחה רפואית בלבד.
נוסף לכך, החוקרים גידלו בתרביות דוגמיות של חיידקים
אשר נלקחו
מצואת אדם. ב 1% מהדוגמיות שנלקחו נמצאו זנים עמידים לאנטיביוטיקה
קווינופריסטין-דאלפוריסטין של החיידק
אנטרוקוקוס פאסיום.
במחקר השלישי, חוקרים מדנמרק בודדו זנים עמידים של חיידקים
אשר
עמידים לסטרפטגראמינים מבשר עופות אשר נקנה מחנות מכולת, ומבשר חזיר
אשר נקנה אצל שוחט. 18 מתנדבים בריאים עיכלו זנים עמידים של החיידק
אנטרוקוקוס פאסיום בריכוז של פחות מ 10% מהכמות המותרת במזון לפי
הוראות הממשלה הדנית. למרות שאף אחד מהמתנדבים פיתח עמידות
לאנטיביוטיקות, ניתן היה למצוא זנים עמידים של החיידקים
בצואה
במשך
14 יום לאחר אכילת הבשר.
החוקרים סיכמו כי יש להטיל הגבלות על השימוש בחומרים אנטיביוטיים
לגידול של חיות המיועדות לאכילה. החוקרים מציינים כי יהיה ניתן אף
להביא לחיסכון כלכלי באמצעות שיפור בתנאי גידול החיות, איכות המזון,
וההיגיינה.
NEJM 2001 Oct 18;345(16):1147-54
http://content.nejm.org/cgi/content/short/345/16/1147
NEJM 2001 Oct 18;345(16):1155-60
http://content.nejm.org/cgi/content/abstract/345/16/1155
NEJM 2001 Oct 18;345(16):1161-6
http://content.nejm.org/cgi/content/abstract/345/16/1161
[25/10/2001]
|