שימוש ארוך טווח באספירין למניעה של מחלות לב מגביר את הסיכון
לדימומים ממערכת העיכול, אפילו במינונים הנמוכים, או בשחרור מושהה.

במחקר זה, אשר פורסם בגיליון נובמבר האחרון של ה British medical
Journal , נאספו נתונים מתוך 24 מחקרים מבוקרים ואקראים, אשר כללו
קרוב ל 66,000 חולים. מחקרים אלו לא כללו חולים אשר היו בסיכון
לדימומים ממערכת העיכול, או חולים אשר רגישים לאספירין. החוקרים
השוו את שיעור הדימומים ממערכת העיכול בשימוש ארוך טווח באספירין
(בממוצע 28 חודשים) עם השימוש באין-בו (פלצבו) או ללא טיפול.

דימומים ממערכת העיכול היו אצל 2.47% מהחולים אשר טופלו באספירין,
בהשוואה ל 1.42% דימומים אצל המטופלים באין-בו. כאשר היה מדובר
במנות אספירין אשר נמוכות מ 163 מ"ג ליום, דימומים ממערכת העיכול
התרחשו אצל 2.30% מאלו אשר נטלו אספירין, בהשוואה ל 1.45% מאלו אשר
קיבלו אין-בו. עוד נמצא כי לא היה קשר בין דימומים ממערכת העיכול
למינון, וכי הסיכוי היחסי לדימומים ממערכת העיכול עם תכשירים לשחרור
מושהה של אספירין היה 1.93.

רופאים רבים נוהגים לטפל בחולים שלהם באספירין במינון נמוך, מתוך
מחשבה שבכך ייטיבו עימם. אולם, לאור תוצאות אלו נראה כי לחלק מן
האנשים עדיף לאכול תפוח ליום מאשר אספירין ליום.

[13/11/2000]