רוב האנשים סובלים לעתים מהרגשת כאב, צריבה, או רגישות בגרון. דלקתבגרון
נובעת
בדרך כלל מזיהום נגיפי
(ויראלי) או גירוי מקומי. דלקת
גרון נגיפית חולפת בדרך כלל
תוך מספר ימים, ללא טיפול. לעומת זאת, דלקת חיידקית
של הגרון (דלקת
שקדים) נגרמת על
ידי חיידק
הסטרפטוקוקוס (Streptococcus pyogenes) וללא טיפול אנטיביוטי
מתאים עשויה
לגרום לקדחת פרקים (Rheumatic
fever) או לדלקת בכליות.
כיצד מבדילים בין זיהום נגיפי לזיהום חיידקי ?
לעתים קרובות קשה להבדיל
בין זיהום
חיידקי לזיהום נגיפי של הגרון, ורק תרבית
או בדיקת אנטיגן
מהגרון עשויים ללמד על הגורם לזיהום. גם לרופא המנוסה ביותר קשה
להבדיל בין זיהום נגיפי לזיהום חיידקי על סמך סיפור המחלה ובדיקת הגרון.
יחד עם זאת
יש סימנים המגבירים את הסיכוי לכך שמדובר במחלה חיידקית: חום גבוה מאוד,
נפיחות
ורגישות בבלוטות הלימפה
הנמצאות בצוואר, כאב עז בגרון המתגבר בבליעת מזון או מים.
צרידות דווקא מפחיתה את הסיכוי לכך שמדובר בזיהום חיידקי כיוון שדלקת
מיתרי
הקול
נגרמת בדרך כלל על ידי זיהום נגיפי.
כיצד מטפלים ?
זיהום נגיפי של הגרון
חולף בדרך כלל מעצמו ואינו מהווה גורם סיכון לקדחת פרקים או
לדלקת כליות. פאראצטאמול או אספירין
עשויים להקל על אי הנוחות.
בזיהום חיידקי של הגרון יש לטפל באנטיביוטיקה
(בדרך כלל בפניצילין או באריתרומיצין). יש להשלים את הטיפול
האנטיביוטי במלואו גם אם מרגישים יותר טוב וזאת
כדי למנוע את הסיכון לקדחת פרקים או לדלקת בכליות.
