בתי בת 4 וסובלת מחיידקים בשתן מאז גיל שנתיים. בבדיקות שונות נמצאו חיידקים שונים, ורופאת הילדים נתנה לה כמה פעמים אנטיביוטיקה, כיוון שהיא התלוננה שכואב לה באזור גם ללא חום וצריבה בשתן. בדרך כל אין לה חום ומתן השתן לא כרוך בצריבה, אלא הוא כואב לה, לטענתה, בעיקר לאחר אמבטיה. בבדיקת אולטרסאונד של הכליות נמצא שהכל תקין. רופאה נפרולוגית המליצה לשמור על היגיינה ולא להשתמש באנטיביוטיקה נגד חיידקים. לפני כשבוע התגלה חיידק הקולי בשתן לאחר תלונות של הבת על הרגשה מציקה באזור. הרופאה שוב רשמה לה אנטיביוטיקה ואני סירבתי לתת לה אותה. בתי לקחה חמוציות וכעת איננה מתלוננת, אך הרופאה טוענת שהחיידקים יכולים לעבור לכליות. אני כבר אובדת עצות, לא יודעת אם לתת אנטיביוטיקה או לא, אם החמוציות עוזרות או לא עוזרות, ומדוע יש לה חיידקים פעם בחודשיים בממוצע, ולפעמים כואב לה עד כדי בכי. האם הסיבה יכולה להיות אנטומית? מה אני צריכה לעשות כדי לעזור לה וכדי שהיא תפסיק לסבול מזה?

ראשית, כל דלקת בדרכי השתן אשר שקיומה מוכח בבדיקות המעבדה צריכה להיות מטופלת באנטיביוטיקה על מנת למנוע נזק לכליות בשלב מאוחר יותר, על אחת כמה וכמה בילד שסובל מדלקות חוזרות בדרכי השתן. יתכן שהטיפול בחמוציות עזר להקל על הצריבה, אולם אם תשובת התרבית היא חיובית לחיידק, והילדה מתארת תסמינים אשר מתאימים לדלקת בדרכי השתן, טיפול אנטיביוטי נחוץ בבירור. גורמי הסיכון העיקריים לדלקות חוזרות בדרכי השתן בילדים בקבוצת הגיל של בתך הם חוסר היגיינה: ניגוב לא נכון בעיות "התרוקנות": התאפקות למשך זמן ממושך, במיוחד אצל ילדים אשר החלו את תהליך הגמילה אוננות או משחק באזור הפות עצירות הידבקות שפתי הפות (labial adhesion) ריפלוקס (Vesicoureteral reflux) שלפוחית נוירוגנית (Neuropathic bladder), בעיה בתפקוד השלפוחית אשר יכולה להיווצר לאחר פגיעה בחוט השדרה המותני. חסימה בדרכי השתן על ידי אבנים או היצרות. ישנם עוד כמה גורמי סיכון, אך אלה המרכזיים שבהם. לפי מה שאת מתארת, בתך עברה בירור די מקיף אשר גם כלל הערכה נפרולוגית. אינני יודע מה הסיבה לדלקות החוזרות אצל בתך, אולם לדעתי יש לעבור על גורמי הסיכון שציינתי יחד עם הנפרולוגית או עם רופא הילדים המטפל (אם הדבר לא נעשה עד כה), וכך להגיע לפתרון הרפואי המתאים ביותר על מנת למנוע את הישנות הדלקות. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד