לפני כשלושה חודשים צצו לראשונה מספר כתמים אדומים על גופו של הילד, ונעלמו לאחר שעות ספורות. במשך הזמן חזרה התופעה על עצמה ביתר שאת, עם תפרחת בפנים, ברגלים, בידיים ובגב. בדיקות דם שערכנו לילד לרגישות לעצים שונים, בעלי חיים ועוד העלו חרס. שמנו לב כי לאחר שתיית שוקו הילד פורח, וכן לאחר שהוא אוכל ארטיק או שלגון, והנחנו כי חומרים משמרים הם שככל הנראה גורמים לתופעה, אולם יכול להיות שאנחנו טועים, והתפרחת קשורה לדבר אחר. כיצד קורה שפתאום, בגיל 3, צצה תופעה זו? כיצד ניתן לאבחן את גורמי התופעה במדויק? האם ניתן לטפל בה תרופתית? ומה הסיכונים אם תופעה זו חוזרת מעת לעת? אל מי צריך וכדאי לפנות להמשך בירור?

לתיאורך, הילד סובל ככל הנראה מתופעה אלרגית הנקראת אורטיקריה או סרפדת. קלינית, אורטיקריה נראית כתפרחת המורכבת מחבורות אדומות, המופיעות למספר שעות ונודדות ממקום למקום ומגרדות. אורטיקריה נחלקת לחריפה (אם היא אורכת פחות מ-6 שבועות) וכרונית (הנמשכת מעל 6 שבועות). הבסיס לתופעה הוא אלרגי. אורטיקריה יכולה להופיע בכל גיל, אך שאורטיקריה כרונית שכיחה יותר בעשור הרביעי והחמישי לחיים. יש מעט שוני בין המצב החריף למצב הכרוני, אך להלן מספר גורמים הקשורים להופעת אורטיקריה: אוכל (ביצים, גבינות, שוקולד, בוטנים, עגבניות ועוד) תרופות גורמים סביבתיים (צמחים, כימיקלים, אבק, עובש, חשיפה לקור או לחום) מתח נפשי, מאמץ גופני, הריון אורטיקריה כרונית קשורה לגורמים אלה, וכם לגורמים הבאים: מחלות אוטואימוניות (לופוס, מחלות בלוטת התריס וכו') מחלות כרוניות אחרות, כולל ממאירויות אורטיקריה חוזרת מיוחסת גם לחשיפה לשמש וחשיפה למים. הבירור בנוגע למחלה כולל פניה לאלרגולוג או לאימונולוג, ולעיתים לרופא עור. שולחים מספר בדיקות דם ועורכים בדיות הדמיה. כמו כן, ניתן לבדוק רגישויות שונות בשיטות בדיקה שונות, כמו תבחיני טלאי, Prick, Rast ועוד. בלפחות 80% עד 90% ממקרי האורטיקריה הכרונית, הסיבה לא ידועה, וניתן טיפול סימפטומטי תרופתי. פנו אם כן לאלרגולוג, אשר ידריך אתכם לגבי בירור וטיפול. בברכה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד