השתלת קוצב לב אמי בת 62 הגיעה לפני כחודש וחצי לבי"ח לצורך בדיקת לב במאמץ תליום. במהלך הבדיקה קיבלה דום לב, החייאה נמשכה כ- 20 דקות. עקב כך נמצאת במצב נוירולוגי קשה, חוסר הכרה, בשלב ראשון הייתה מונשמת, כיום נושמת בכוחות עצמה ויש סימני התאוששות קלים. דובר על אפשרות שיקום בבית לוינשטין. לפני כשבוע עברה שוב דום לב. הדילמה: בפגישה עם קרדיולוג בכיר הוסבר שיש שתי סיבות אפשריות לדום לב: דופק מואץ ודופק מואט. מאחר ואין אינדיקציה ברורה לסיבה האמיתית לדום לב הועלו 3 אפשרויות: 1. הישארות במצב הנוכחי. 2. צינתור אלקטרופיסיולוגי. 3. השתלת קוצב לב איטי סטנדרטי ללא צינתור אלקטרופיסיולוגי. הקרדיולוג ממליץ, למרות שאמא בחוסר הכרה, על אופציה 2 ובהתאם לשתול קוצב לב מתאים לדופק איטי או מואץ. הנוירולוג הבכיר לעומתו ממליץ עקב מצבה הנוירולוגי הקשה על אופציה 3: כלומר, לא לבצע את הצינתור כרגע ולשתול ישר קוצב איטי. בית החולים ביקש מהמשפחה לקבל החלטה ואנו לא יודעים מה להחליט ועם מי להתייעץ. אודה מאוד על תשובתך.

אכן, החלטה קשה. רפואה היא מקצוע הכרוך באי ודאות רבה. כל החלטה רפואית כרוכה בבחירה מבין כמה אופציות, והרבה פעמים לא לחלוטין ברור מה האופציה הטובה ביותר. השיקולים הנלקחים בדרך כלל בקבלת החלטה רפואית כוללים את הנקודות הבאות: יעילות - מה האופציה היעילה ביותר, בטיחות - מה האופציה הבטוחה ביותר. לדעתי, במקרה המתואר לעיל מאוד קשה לקבל החלטה מדויקת מבין שלושת האופציות, והייתי ממליץ על התייעצות עם מומחה לב (קרדיולוג), על מנת שיבדוק את יעילות ובטיחות האופציות השונות. [05/11/2000]