לפני כחמישה חודשים אבי לקה באירוע מוחי קשה. צד ימין שלו משותק והוא סובל מאפזיה ומאפרקסיה קשה. אחרי האירוע עברנו לבית לווינשטיין לשיקום, ומשם, לפני שבועיים, לבית החולים לניתוח לפתיחת הקרוטיד הימני. השמאלי חסום לגמרי ללא אפשרות לנתח. הניתוח הוגדר כמוצלח, ואפילו יום אחרי הניתוח הוא החל לדבר מעט, היה שמח, ומצבו השתפר. אך יומיים אחרי הניתוח ראיתי כי מצבו מידרדר. הוא שוב הפסיק לדבר, היה מצוברח ופשוט לא היה עצמו. למרות שהתרעתי בפני הרופא והאחיות, לא ננקטו צעדים משמעותיים, עד לשלב שהוא הפך ל"זומבי", בהה בתקרה וזהו, משם הועבר ל-CT ושם חטף אירוע פרכוסים שנמשך בין 5 ל-7 דקות עד שהוזרק לו וליום. מאז מצבו הורע וכעת הוא גרוע ממה שהיה כאשר סיים את השיקום. הוא לא מצליח אפילו לעמוד. לפני כן עוד הלך בעזרת מקל עם תמיכה קלה. ברצוני לדעת אם היתה רשלנות מצד המחלקה בה שהה בכך שחלפו 3 שעות מהרגע שהתרעתי על הידרדרות במצבו ועד שהתחילו הפרכוסים, ואם ניתן היה למנוע את ארוע הפרכוסים על ידי בדיקות מסויימות, אפילו על ידי מעקב אחר לחץ הדם והדופק. על פני הדברים, עקב מצבו הקשה של המטופל, ניתן לייחס את ההידרדרות לבעייתו המקורית, ולאו דווקא להשהייה של שלוש שעות בטיפול. עם זאת, למען הסר ספק שמא אירע דבר מה שניתן היה לטפל בו מיידית, יש לבדוק התיק הרפואי כולו לפרטי פרטיו. יועץ חיצוני, למשל רופא נוירולוג מומחה, יוכל לעזור לכם בבירור. מובן שייעוץ כזה יכול לעלות סכום נכבד. בית החולים מחוייב לתת לכם את העתק גיליון החולה המלא, תמורת תשלום. ניתן גם לפנות למשרד עורכי דין המתמחים בנושא תביעות רפואיות, אולם העלויות יכולות להיות עוד גבוהות יותר. דרך פשוטה יותר להבהרת הנושא היא על ידי קביעת פגישה עם הרופא המנתח או עם מנהל המחלקה, או אף עם הנהלת ניהול סיכונים בבית החולים לקבלת הסבר לשאלותיכם. בברכה ד"ר נחום ורבין