דלג לתוכן
כריתת רחם, שחלות שדיים וחצוצרות אחרי סרטן שד
מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 27/11/2008
4 דקות קריאה
שאלה:

אני חולה אונקולוגית בעקבות סרטן שד, נשאית BRCA1. עברתי טיפולי כמותרפיה והקרנות. בעוד חודש אני צפויה לעבור ניתוח מניעתי, להוצאת שחלה וחצוצרה. הרופא אף הציע לי לשקול כריתת רחם. האם כדאי לכרות את הרחם? מהו תופעות הלוואי? כבר עכשיו אני סובלת מגלי חום כתוצאה מאי קבלת מחזור כבר עשרה חודשים כתוצאה מכמותרפיה. האם נכון שהסיכון לאוסטאופורוזיס גדל? ומה עושים למניעת גלי החום אם אסור לי לקבל הורמונים בגלל הסרטן שהיה לי? האם מומלץ גם לכרות שדיים למרות שהרופאה שלי לא המליצה לעשות זאת? לאחרונה, תפקודי הכבד שלי מאוד גבוהים - גם ה- GGT וגם ה- GPT. כתוצאה ממה זה יכול להיגרם? מה עושים כדי לטפל בזה? הפסקתי לפני כחודש לקבל כדורי סימבקור לכולסטרול בתקווה שרמת ה- GGT תחזור לרמה הרגילה, אבל למרות שעבר חודש, רמת ה- GGT ממשיכה לעלות, וגם רמת ה- GPT. מה עושים? יד ימין שלי לימפטית, אני סובלת מדלקת בגיד, ועלי לקבל זריקת קורטיזון. יש סכנה שהיד תתנפח כתוצאה מהזריקה, אבל הרופא ממליץ לקבל זריקה בגלל הכאבים. מה לעשות? האם לקבל את הזריקה למרות הסכנה שתתנפח היד?

תשובה:
לנשאיות של הגן BRCA1 יש סיכון מוגבר לפתח גידולים סרטניים של השד ושל השחלה. אין תמימות דעים בקהילה הרפואית באשר לטיפול המומלץ בנשאיות, וכיום ישנן מספר אופציות טיפוליות: ניתוח מניעתי (כריתה של השחלות או השדיים), מעקב מוגבר לצורך גילוי מוקדם של גידולי שד ושחלה, או טיפול תרופתי (טאמוקסיפן ורלוקסיפן). הסיכוי לפתח סרטן שחלות נע בין 25% ל-60% בנשאיות של מוטציות ב-BRCA1. כריתה מניעתית של השחלות מפחיתה את הסיכון לפתח סרטן שחלות בעד 96%, ואת הסיכון לפתח סרטן שד (וגם סרטן שד בשד השני, בנשאיות בהן התפתח סרטן שד באחד השדיים) בכ-50%. כריתה מניעתית של הרחם אינה חלק אינטגרלי מהניתוח המונע, אך היא מבוצעת ברבים מן המקרים. כיחות סרטן רירית הרחם רבה רק במעט בנשאיות של המוטציה ב-BRCA1. במחקר שבדק 11,847 נשאים ונשאיות של המוטציה ב-BRCA1, מ-699 משפחות, נמצאה שכיחות מעט גבוהה (פי 3-2 בהשוואה לאוכלוסיה הכללית) של סוגי סרטן נוספים, ביניהם סרטן הרחם. רבות מן הנשאיות של המוטציה ב-BRCA1 מקבלות בשלב כלשהו בחייהן טיפול בטאמוקסיפן, כטיפול מונע או כטיפול לאחר סרטן השד. טאמוקסיפן מעלה את הסיכוי להופעה של סרטן הרחם, ולכן מדובר בשיקול משמעותי באשר לכריתת הרחם, ורבים מן המומחים ממליצים על כריתתו בזמן הניתוח לכריתת השחלות והחצוצרות. ניתוח לכריתת רחם הוא ניתוח שכיח מאוד, ושיעור הסיבוכים בו אינו גבוה. הוא עשוי להתבצע דרך הבטן, דרך הנרתיק או דרך הנרתיק בשיטה לפרוסקופית. הסיבוכים ותופעות הלוואי קשורים בשיטה הניתוחית. סיבוכים אפשריים, שעשויים להופיע לאחר כל ניתוח הם דימום, זיהום, הופעת קריש דם, הפרעה בסגירת החתך הניתוחי ועוד. סיבוכים ספציפיים לכריתת רחם כוללים פגיעה באברי בטן אחרים, כמו שלפוחית השתן, השופכנים או המעי. כדי לקבל הסבר מפורט יותר אודות סיבוכים, כדאי לדבר עם המנתח. גלי החום מהם את סובלת והסיכוי המוגבר לאוסטאופורוזיס נגרמים עקב דיכוי השחלות, בשלב בו את נמצאת בגלל הכמותרפיה, ובהמשך עקב כריתתן בניתוח. הסיבה להן אינה כריתת הרחם, והם ללא ספק דורשים מעקב ובמידת הצורך גם טיפול. יש מספר אופציות טיפוליות בגלי חום, גם בנשים שאינן יכולות לקבל טיפול הורמונלי חלופי. בין הטיפולים האפשריים: תרופות מקבוצת ה- SSRI כמו אפקסור (הנחקרת ביותר בנושא) או סרוקסאט - תרופות נוגדות דיכאון, אשר נמצאו כמשפרות גלי חום. אפשרות נוספת היא התרופה גאבאפנטין. הסיכוי של נשאיות מוטציה בגן BRCA1 ללקות בסרטן שד במשך חייהן מוערך ב-65% עד 85%, והסיכוי שלהן ללקות בסרטן בשד השני הוא עד 65%. כריתה מניעתית של השדיים (כלומר, בנשאיות של המוטציה שלא פתחו עדיין סרטן שד) מפחיתה את הסיכון לפתח גידול ב-90%. בנשאיות שפתחו סרטן שד באחד השדיים, הסיכוי גדול יותר לפתח סרטן הן באותו שד והן בשד השני, אך אין מחקרים רבים בהם נבדקה יעילותה של כריתה מניעתית של השד השני. מחקר שפורסם ב-2005 עקב במשך 3.5 שנים (5 שנים לאחר גילוי הסרטן הראשון) אחרי 148 נשאיות של המוטציות ב-BRCA1 לאחר סרטן שד. 79 מתוכן עברו כריתה מניעתית של השד השני, והשאר הסתפקו במעקב הדוק. בקרב הנשים שעברו כריתה מניעתית התפתח סרטן באחת בלבד, ומתוך הנשים שלא עברו כריתה מונעת הופיע סרטן בשש נשים. גם במקרה זה, אין תשובה חד-משמעית, אבל נשמע שבמקרה שלך בהחלט יש לשקול כריתה מניעתית של השד השני. התייעצי בנושא עם האונקולוג שלך. הפרעה בתפקודי הכבד יכולה להיגרם מסיבות רבות, ביניהן תרופות, כולל תרופות טבעיות, כבד שומני, מחלות זיהומיות (בעיקר ויראליות), הפרעות בתפקודי בלוטת התריס ועוד. אינני מכירה את ההיסטוריה הרפואית שלך, את מחלות הרקע מהן את סובלת ואת התרופות בהן את מטופלת וטופלת בעבר. אינני יודעת גם מהו הבירור אותו עברת עד כה, עם העליה בתפקודי הכבד, מה הם הערכים של ה- GGT וה- GPT ומה עם תפקודי כבד אחרים, כמו אלקלין פוספטאז, GOT, בילירובין ו- LDH. האם נערכה בדיקת הדמיה (אולטרסאונד או CT)? עליך לפנות אל רופא המשפחה שלך ואל האונקולוג לצורך המשך הבירור. אחד הסיבוכים לאחר טיפול עקב סרטן השד הוא בצקת של היד. הסיבה לכך היא פגיעה במערכת הלימפטית עקב הוצאת הבלוטות מבית השחי בניתוח, או בשל קרינה לבית השחי. כאשר נגרם סיבוך כזה לאחר הטיפול, לא מומלץ לערוך בדיקות דם, לקבל חיסונים ולהכניס עירויים אל היד הפגועה, ונהוג אפילו למדוד לחץ דם ביד השניה. לא ברור מה יעילותן של שיטות אלו, שכן לא נערכו מחקרים בנושא. גם במקרה זה, עלייך לשקול עם הרופא שלך את התועלת בזריקה מול הנזק האפשרי, וגם במקרה זה כדאי להיוועץ באונקולוג המטפל בך. ד"ר ליה עשת - אינפומד
רופאים בתחום
ד"ר אלי קפלן
ד"ר אלי קפלן נפרולוגיה
ד"ר ניצן שלזינגר
ד"ר ניצן שלזינגר רפואת שיניים
מנהל מרכז להשתלות שיניים ואסתטיקה במרכז יהלום
ד"ר רוני רוזן
ד"ר רוני רוזן גסטרואנטרולוגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו