בני בן 37. לפני כשלושה חדשים, בעקבות חשש מפיטורים מהעבודה והפסדים בבורסה, הוא נכנס ללחצים, ובעצת רופאו הוא קיבל כדורי Zolfot שלא עשו לו טוב. לאחר שנטל את הכדורים במשך כמה ימים הפסיק להשתמש בהם. מאז הפסקת נטילת הכדורים הוא איבד את יכולת הלימוד, וגם נמ

לפי הסיפור, אני מבינה כי בנך נכנס למצב נפשי קשה בעקבות אירועי חיים מלחיצים. זהו כנראה מצב המכונה "תגובת הסתגלות". הוא משתפר כאשר נעלמים הגורמים המטרידים, למשל בעקבות שיפור המצב הכלכלי. הכדורים שבנך קיבל הם סוג של תכשיר נוגד דיכאון וחרדה מקבוצת ה- SSRI. כנראה שהם גרמו לתופעות לוואי מטרידות, ולכן החליט בנך להפסיק ליטול אותם. לכדורים אלה אין תופעות לוואי לטווח ארוך שיכולות להסביר את המצב הנוכחי, ולכן אני מניחה, שמה שקרה הוא שללא טיפול, המצב הנפשי של בנך המשיך להחמיר, והוא עבר למצב של דיכאון קליני. זה קורה לעיתים כאשר תגובת ההסתגלות אינה חולפת אלא מתמשכת, כאשר אין הקלה בלחצים החיצוניים וגם לא במצב הנפשי, דבר שאינו מאפשר לאדם להתמודד ביתר יעילות והצלחה מול הלחצים. במצבי דיכאון, בין יתר הסימנים, ישנן גם הפרעות משמעותיות בריכוז ובזיכרון, אשר יכולות להסביר את מצבו של בנך. לאחר שנשללה כל בעיה גופנית שעלולה לגרום לפגיעה בזיכרון, הצעד הבא שמומלץ לבנך הוא פנייה לפסיכיאטר לצורך הערכה מדוייקת של מצבו הנוכחי. לאחר מכן עליו להשתמש בטיפול שיומלץ על ידי הפסיכיאטר/ית. חשוב ליידע את הפסיכיאטר לגבי הדרך בה השפיעו עליו כדורי הזולופט, על מנת שישכיל להמליץ הפעם על טיפול שיתאים לבנך ולא יגרום לו לתופעות לוואי. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית