אני בת 20 ופגשתי בחור שבמשך 10 שנים טופל תרופתית מספר פעמים ע"י פסיכיאטר עקב סכיזופרניה קלה וכפייתיות קלה. בעבר קיבל ריספרדל אבל הפסיק לקחת. לחצתי עליו שילך לפסיכיאטר שנתן לו פבוקסיל, דקינט ו- פרפנן. אני יודעת בבירור שגם אחיו מטופל ומצבו יותר קשה ואולי עוד בני המשפחה נוספים חולים. הוא מאוד מאוד נחמד וחביב אבל אני חוששת מהעתיד. האם זה עלול להחמיר ? מה יהיה עם הילדים? האם אוכל להתמודד עם המחלה לאורך השנים ? הוא מסרב שאני אשאל את השאלות הללו את הרופא שלו וטוען שאין לי בכלל בכלל ממה לחשוש. היש לכם עצה בשבילי ?

אכן נשמע שאת נתונה בדילמה רצינית: מצד אחד כבר מעורבת בקשר רגשי עם הבחור, ומצד שני מודאגת ממחלתו. מחלת הסכיזופרניה היא מחלה מורכבת הגורמת לפגיעה בתפקוד בכל תחומי החיים. כמובן שבדומה למחלות נוספות יש דרגות חומרה שונות, אך ברוב המקרים ישנה החמרה עם הזמן. אני מצרפת קישורים של אתרים בהם תוכלי לקרוא על המחלה. אני יכולה לתת לך מידע מבחינה אינפורמטיבית, אך בסופו של דבר ההחלטה האם להמשיך בקשר עם הבחור היא שלך ותלויה בך. מבחינת התרופות שציינת, התרופה פבוקסיל היא תרופה נוגדת דיכאון וחרדה, התרופה פרפנן היא תרופה נוגדת פסיכוזה שניתנת גם לחולי סכיזופרניה, והתרופה דקינט היא למניעת תופעות לוואי של תרופות נוגדות פסיכוזה. (ניתן לקרוא על התרופות בהרחבה בפורטל אינפומד). לגבי נושא התורשה, יש למחלה מרכיב תורשתי, כלומר ילדים להורים חולי סכיזופרניה הם בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה, אך יש גם תרומה של מרכיבים סביבתיים. לגבי יכולת ההתמודדות שלך, זו החלטה מורכבת, ואם את מרגישה שאת מתקשה לקבל אותה בכוחות עצמך את יכולה לפנות להתייעצות. נסי לשאול בארגון ער"ן כיצד ועם איזה גוף ניתן להתייעץ טלפונית או בפגישה. מידע בעברית על מחלת הסכיזופרניה: http://he.wikipedia.org/wiki/...%D7%94