שאלתי נוגעת למצבו של אבי שאושפז בבית החולים בגלל נמק ברגל שמאל. כרתו לו את האצבעות והשאירו רק את הבוהן. חוץ מהכריתה שהייתה אמורה להפסיק את התפשטות הנמק לשאר חלקי הרגל, הרופאים חפרו לו בכף הרגל וטענו שזה יתאחה מעצמו. האם זה הגיוני שתעלה כה ארוכה תתאחה בגילו המתקדם של אבי בהתחשב גם במחלת הסוכרת שלו ? נודע לי מהרופאים שהחיידק שיש לו בדם נקרא .R.V.E שאלתי היא, מהו החיידק הזה ? למה הוא עוד יכול לגרום? והאם יש סיכוי שהוא יתרפא ואבי יוכל לחזור לעצמו?

זיהומים נמקיים בכפות הרגליים הם סיבוך שכיח של סוכרת, הנגרם משילוב של גורמים, ובעיקר מטרשת עורקים מואצת, אשר היא חמורה במיוחד בעורקים הקטנים ברגליים, הפרעה בריפוי פצעים, בעיקר באזורים הקפיים כמו כפות הרגליים, וכמו כן עקב פגיעה עצבית וירידה בתחושה ברגליים עקב המחלה. הדבר מחייב מעקב וטיפול מונע קבוע ברגליים, שאם לא כן, כל פצע או חתך בכף הרגל עשוי להסתבך בזיהום של הרקמות הרכות השטחיות, העמוקות, השרירים ועצם ברגל, עם קושי רב בריפוי. הטיפול כולל אנטיביוטיקה וטיפול מקומי לפצע, אולם כאשר הזיהום נרחב וקשה, וכאשר מעורבת עצם, או כאשר החיידק אינו מגיב לאנטיביוטיקה, נאלצים לבצע קטיעה. לאחר קטיעה והטרייה (הסרת רקמה נמקית) הסיכוי להבראה עולה מאוד. לגבי סוג החיידק, איני מכירה אותו. יתכן ושמו הוא VRE vancomycin-resistant enterococci ולא RVE. במידה ואכן זה שמו, הרי שמדובר בחיידק עמיד שקשה לטפל בו שמרנית בצורה אנטיביוטית, כיוון שאינו מגיב לה, מה שהופך את הטיפול במחלה לקשה ביותר, וכנראה שתרם לצורך בכריתה.