בני בן 22 וסובל מפעילות יתר של בלוטת התריס וכן מפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס על רקע חוסר חמור בויטמין D ועודף מסוים של סידן בדם. הוא אובחן לפני כחודש וחצי ומטופל מאז במרקפטיזול, בוויטמין D ובכדורי סידן. הוא טופל תחילה בפרולול כדי להוריד את הדופק לנורמה. לפני כשבוע כבר הגיעו רמת ה- T3 רמת ה- T4 שלו לנורמה, וגם רמת הסידן בתחום הנורמה. רמת ה- PTH בירידה, אבל עדיין מעל לנורמה. בעקבות זאת הורד מינון המרקפטיזול ל-10 מ"ג פעמיים ביום. כיום הוא מטופל רק ב-10 מ"ג פרולול ליום, ויתכן שזה לא נחוץ. בנוסף, נמצאה אצלו רמת CPK בבדיקה הראשונה (צום של 12 שעות, לפני הטיפול התרופתי שצויין) של 186U/L. בבדיקה חוזרת לפני כשלושה שבועות (עם צום של 6 שעות לפניה) נמצאה עליה ברמת אנזים זה מעל לנורמה (300U/L) ובבדיקה האחרונה (צום של 6 שעות) הערך הגיע כבר ל- 600U/L. בני לא עוסק בפעילות גופנית, והדופק שלו בגדר הנורמה (80 בדקה). הרופאים שאיתם שוחחתי לא יודעים להסביר את הסיבה לעלייה זאת. אני מודאג. האם יש במצב זה משום סיכון? מה יכולה להיות הסיבה לעלייה? עד לפני כחודשיים צרך בני אלכוהול בכמות לא גדולה, ומאז שאובחן כסובל מיתר פעילות של בלוטת התריס הוא כלל לא משתמש. מה עוד לבדוק? למי לפנות?

מכיוון שאין סיבה נראית לעין לעליית רמת ה- CPK אצל בנך, בדקתי אם התרופות שהוא נוטל יכולות לגרום לעליה ברמת האנזים. ישנם מחקרים שמראים שבניגוד לחוסמי בטא אחרים, פרולול לא גורם לעליה באנזים CPK. לא מצאתי מחקרים ספציפיים לגבי מרקפטיזול, אבל התרופה יכולה לגרום להתכווצויות שרירים, שיכולות להוביל לעלייה ברמת האנזים. האם בנך סובל מהתכווצויות בשרירים? כנראה שזו לא הסיבה, שכן אתה מתאר ירידה במינון התרופה ועלייה בערכי האנזים. יש לפנות לרופא המשפחה על מנת לערוך בירור מקיף למציאת הסיבה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד