ילדי אובחן בתחילת השנה במכון קשב וריכוז כסובל מ ADHD . במהלך גן חובה הילד נטל במשך 3 שבועות ריטלין. ציפיותי כאימו היו שהוא ישתלב במפגשים שיצרה הגננת, יקשיב לסיפור ויביע את דעתו בצורה עניינית. בנוסף קיוויתי ששיבושי השפה יפחתו (הילד מטופל אצל קלינאית תקשורת). לצערי כל זה לא קרה, הגננת דיווחה לי רק שהוא פחות אימפולסיבי. בבית לאחר 5 שעות בגן היו התפרצויות זעם שהקשו ושיבשו לי ולו את מהלך היום. הנוירולוג המטפל בילד עדין טוען בעיקבות מבחן טובה והיכרות קצרה עם הילד שהריטלין שיפר את יכולתיו, ולדבריו "אם לא ימשיך ליטול את התרופה מצבו יחזור לקדמותו". כאמא אני חושבת שאין שיפור ביכולות הלימודיות שלו ואף החמרה. שאלתי היא האם התרופה אמורה רק לצמצם את מידת האימפולסיביות שלו או בנוסף גם לסייע לו בשאר ליקוייו ? והאם ישנן תרופות אחרות שיכולות להועיל לילדי בלקוייו.

בין מטרות הטיפול ב- ADHD ניתן למנות שיפור יחסים עם ההורים, המורים, האחים והחברים, שיפור ביכולת הלימודית ושיפור בציות לחוקים. שיעור התגובה בילדים עם ADHD בטיפול תרופתי עם תרופות המעוררות את מערכת העצבים, כמו ריטלין הוא בערך 70%. להורים תפקיד חשוב בהערכת התגובה. 90% מן הילדים יגיבו לתרופה אחת מן הקבוצה לפחות, אם התאמת המינון תעשה בהדרגה. כלומר, יש להתחיל ממינונים נמוכים, ולהעלות אותם בהדרגה עד לקבלת תגובה, או עד להופעת תופעות לוואי (במקרה זה יש להפסיק את התרופה, משום שבמינונים בהם היא עשויה להיות יעילה היא גורמת לתופעות לוואי רבות מדי). קשיי למידה, יכולות חברתיות ירודות, התנהגות נגטיביסטית (נטיית הילד לעשות "דווקא") והפרעות רגשיות שהן משניות ל- ADHD - אינן מגיבות באופן משמעותי לטיפול התרופתי. עם זאת, התרופות יכולות לסייע לטיפול פסיכולוגי והתנהגותי, בכך שהן מדכאות את הסימפטומים הראשוניים של ADHD. כמו כן, הן עשויות לשפר את ההערכה העצמית של הילדים הסובלים מ- ADHD. כקו טיפולי שני ניתן למנות את ה- ATOMOXETINE - תרופה שאושרה לשימוש בארה"ב בילדים מעל גיל 6, בבני נוער ובמבוגרים הסובלים מ- ADHD. ניתן להשתמש גם בתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה- SSRI או הטריציקלים או בקלונידין. תפקיד חשוב ב-ADHD יש לטיפול ההתנהגותי והפסיכולוגי. הטיפול ההתנהגותי כולל שינוי בסביבה הפיזית והחברתית, שאמור לשנות את התנהגות הילד. תפקידו של הטיפול הפסיכולוגי הוא לשנות את מצבו הרגשי של הילד או את דרכי החשיבה שלו. טיפול התנהגותי הורה-ילד מלמד את ההורים כיצד להשתמש באמצעי משמעת מתאימים (למשל, להציב מטרות ולהעניק פרסים או עונשים, בהתאם להשגת מטרות אלה). הורים יכולים לסייע בטיפול ההתנהגותי בילד באמצעות שמירה על סדר יום קבוע, קביעת מקומות ספציפיים והגיוניים לחפציו של הילד (דברי לימוד, צעצועים, בגדים), הכנת טבלאות המציינות את המטרה ההתנהגותית ואת ביצועי הילד, צמצום אפשרויות הבחירה הניתנות לילד, איתור פעילויות בהן הילד יכול להצטיין.