אני בת 24. אובחנתי על ידי פסיכיאטר כסובלת מ- OCD. הוא רשם לי ציפרלקס בשילוב עם לנטין לטיפול בחרדה. קראתי באתר כי התרופה ציפרלקס עשויה לגרום להתפרצות של מניה או היפומניה. אחי סובל ממניה דפרסיה. האם אני נמצאת בקבוצת סיכון גדולה יותר לפתח מאניה דפרסיה עם נטילת התרופה? איני סובלת מתסמינים של המחלה. לא התחלתי עדיין ליטול את הכדורים. האם יש טיפול חלופי? האם כדאי להתחיל את הטיפול בציפרלקס ופשוט לשים לב לתופעות הלוואי, או לא להתחיל את הטיפול ולפנות לפסיכיאטר בבקשה לטיפול חלופי?

הסיכון לפתח מחלה דו-קוטבית אכן גדול יותר אצל בני משפחה של חולים מאשר באוכלוסיה הכללית, אולם עדיין מדובר באחוזים בודדים. הסיכון של אדם באוכלוסיה הכללית לחלות הוא כ-1%, והסיכון של בן משפחה מדרגה ראשונה של חולה גבוהה פי 3-2. חשוב לדעת כי העובדה שבמשפחה יש אדם הלוקה בהפרעה דו-קוטבית מעלה גם את הסיכון של בן המשפחה הנוסף ללקות בדיכאון (המכונה "מחלה חד-קוטבית", Unipolar Affective Disorder). המלצתי לך היא ליידע את הפסיכיאטר המטפל לגבי ההיסטוריה המשפחתית שתיארת. הפסיכיאטר/ית יוכל לברר איתך באופן מעמיק אם מתישהו במהלך חייך היו עדויות לשינויי מצב-רוח העלולים לכוון להתפתחותה של הפרעת מצב רוח. אם לא יימצא אצלך סיכון מוגבר, השימוש בתכשיר כגון ציפרלקס מומלץ על מנת להקל על הבעיה שממנה את סובלת. על מנת להסיר חשש, ההמלצה היא להיות במעקב פסיכיאטרי תדיר יחסית בחודשי הטיפול הראשונים, על מנת לעקוב אחר שינויים עדינים במצבך הנפשי ולטפל בהם אם צריך. ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית