|
|
אני מועמדת לניתוח פיסורה לאחר שטיפול בתרופות עזרקאין וניפדיפין לא היטיב את מצבי. רציתי לדעת מה עושים בניתוח ומהן תופעות הלוואי, ואם יש עוד טיפול מומלץ שלא ניסיתי.
ככל הנראה מוצה הטיפול השמרני התרופתי בסדק פי הטבעת, הפיסורה, ממנו את סובלת, ובהחלט יש הצדקה לביצוע ניתוח. ישנה גם האפשרות להזריק בוטוקוס לאיזור שרירי פי הטבעת לפני הניתוח, אולם התוצאות אינן טובות יותר מבמה שכבר קיבלת, וטיפול בזה כרוכים גם תופעות לוואי וסיבוכים.
ישנם שני סוגי ניתוחים עיקריים. הראשון, והמקובל יותר, הוא חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי של פי הטבעת. השני הוא הרחבה ידנית (קריעה) של השריר. אחוזי ההצלחה בשני הניתוחים דומים וגבוהים: בלמעלה מ- 95% מהמקרים הסדק לא חוזר, ושניהם כרוכים בסיבוכים שונים, שהעיקרי בהם הוא פגיעה בתפקוד שרירי פי הטבעת במידת חומרה קלה עד חמורה. למרות זאת, במקרי סבל מתמשך, ממליצים הרופאים הכירורגים והפרוקטולוגים על ביצוע הניתוח.
למענך ולמען שואלים רבים הסובלים מבעיה שכיחה זו, אני מצרף דף הסבר המחולק למטופלי.
 מהי פיסורה?
פיסורה אנלית היא קרע, פצע בעור, המכסה את פי הטבעת ויכול לגרום לכאב או לדמם.
מהם הסימנים של פיסורה אנלית?
הסימנים האופיינים הם כאב עז בזמן יציאה (פעולת מעיים) ודם אדום המשאיר פס על הצואה או על הנייר. הסובל מפיסורה עשוי להימנע מפעולת מעיים כדי למנוע את הכאב, ובכך הוא למעשה מחמיר את הסבל.
מה גורם לפיסורה?
יציאה קשה ומאומצת יכולה לפצוע את פי הטבעת. גורמים אחרים הם שלשול או דלקת כרונית של האיזור. סדק פי הטבעת יכול להיות חד - בהופעה חדשה, או כרוני - כלומר קיים זמן ממושך או חוזר לעיתים תכופות. סדק חד נגרם משינוי בפעולת מעיים, וסדק כרוני נגרם עקב הרגלי יציאה לקויים, או עקב כיווץ יתר של שריר הסוגר של פי הטבעת, הצטלקות, או מחלה כללית כמו מחלת מעי דלקתית.
כיצד ניתן לטפל בפיסורה אנלית?
פיסורה חדה מטופלת בדרך כלל בטיפול שמרני (לא ניתוחי), ששיעור הצלחתו 90%. שינוי בהרגלי יציאה על ידי תוספי סיבים למזון וכתרופה, מרככי יציאה ושתיה מרובה למניעת עצירות הם בסיס לטיפול. אמבטיות ישיבה חמות ל- 10-20 דקות מספר פעמים ביום מרגיעות ומשחררות את שריר הסוגר המתוח. טיפולים תרופתיים מקומיים, ובעיקר משחות המבוססות על חומרים מרפי שרירים, כמו ניטרוגליצרין או ניפדיפין, יומלצו על ידי הרופא. טיפול חדש יחסית הוא הזרקת רעלן הבוטולינום (בוטוקס) לשריר סוגר פי הטבעת.
פיסורה כרונית (הקיימת יותר מחודש) מטופלת בהתאם לממצאי הבדיקה. על הרופא לשלול תחילה קיום מחלות רקע, כגון מחלת מעי דלקתית כרונית, מחלות זיהומיות ואחרות, ויבצע בדיקות נוספות בהתאם. לאחר כשלון ניסיון טיפולי שמרני כמפורט לעיל, ממליץ הרופא בדרך כלל על ניתוח. ניתוח מומלץ גם במקרים מיוחדים של פיסורה חדה, ובמיוחד עקב דמם משמעותי או כאב בלתי נסבל שאינו מגיב לתרופות.
מה מבוצע בניתוח?
מטרת הניתוח היא לשחרר את המתח הניכר בשריר הסוגר של פי הטבעת, ולעיתים גם לבצע הטרייה של הסדק. קיימות שתי גישות ניתוחיות. בגישה המקובלת בעולם מבצעים חיתוך של שריר הסוגר הפנימי של פי הטבעת דרך חתך קטן בעור פי הטבעת. בגישה שניה, המומלצת לביצוע רק על ידי רופא מומחה ומיומן, מבצעים מתיחה של שריר הסוגר לקריעת סיבי השריר (דילטציה) ללא כל חיתוך או תפרים.
לשתי השיטות אותם אחוזי הצלחה בריפוי, המגיעים ל-90% ויותר. הסיבוך העיקרי בשני ניתוחים אלה הוא איבוד שליטה, חלקית או מלאה, על גזים או על יציאת הצואה, ושיעורו נע בין 3% ל-5%. בידי מנתח מנוסה, שיעור זה קטן בהרבה. שתי שיטות הניתוח מבוצעות בהרדמה כללית בבית חולים, ונעשות בדרך כלל באשפוז יום.
מה משך ההחלמה לאחר ניתוח?
הקלה משמעותית מורגשת כבר ביציאה הראשונה, אולם משך הריפוי המלא עשוי להימשך מספר שבועות.
האם צפויה הישנות של הבעיה?
יותר מ-90% מכלל המטופלים בניתוח לא סובלים יותר מסדק של פי הטבעת. במקרים חריגים ניתן לבצע ניתוח חוזר.
האם יש קשר בין פיסורה לבין סרטן המעי?
לא. עם זאת, תסמיני דמם, שינוי בפעולת מעיים, קשיים ביציאה וכאב באיזור יכולים להיגרם על ידי מספר מחלות אחרות, ביניהן סרטן המעי הגס. הרופא מודע למצבים אלה, ועליו לבדוק את המטופל בהתאם.
ראי:
בברכה
ד"ר נחום ורבין
מומחה לכירורגיה כללית
[03/01/2008]
|