|
|
אני בן 16. עברתי תאונה לא מזמן ואני לוקח את התרופה רסיטל מכיוון שאני פוסט-טראומטי ויש לי מחשבות מטרידות וקבועות. אני לא מרגיש שהכדורים עוזרים לי ממש. אני לוקח שניים ביום, ואני גם מטופל אצל פסיכיאטרית, ועדיין יש לי מחשבות שלא יוצאות לי מהראש. מה אני יכול לעשות בנוגע לכך? והאם יש כדורים אחרים נגד המחלה שלי?
תגובת גופנו לתאונה או לטראומה אחרת, כוללת פעמים רבות חזרה טורדנית של מחשבות, ולפעמים גם של תמונות, קולות או ריחות, הקשורים לאירוע שעברנו. ככל שמדובר באירוע שיותר פגע בנו, יש יותר סיכוי שיופיעו תופעות כאלו.
ברוב המקרים, התופעות האלו חזקות במיוחד בימים הראשונים לאחר האירוע, והולכות ופוחתות עם הזמן, עד שהנפגע "חוזר לעצמו". אבל יש אנשים שאצלם התופעה אינה חולפת תוך זמן סביר, תו כמה שבועות בודדים, ואז נדרש טיפול.
סוגים נוספים של הפרעות שעלולות להתפתח לאחר אירוע טראומטי כוללים הפרעה בשינה, עצבנות מוגברת (מעין תחושת דריכות, כמו קפיץ), או רגישות מוגברת לרעשים חזקים. לעיתים גם מתפתחים פחדים או חרדות, למשל, אדם לאחר תאונת דרכים עלול לפתח חשש לנהוג או לנסוע ברכב או לעבור בצומת או באזור בהם התרחשה התאונה.
במקרים קיצוניים החששות האלה מתפשטים לתחומי חיים נוספים, ועלול להיווצר מצב של הסתגרות, שבו האדם מעדיף להתבודד מבני משפחה וחברים, ולהפסיק את הפעילויות בהן עסק עד לאירוע הטראומטי.
הטיפול המומלץ במצב כמו שאתה מתאר כולל טיפול תרופתי בתכשיר נוגד דיכאון, למשל רסיטל, ורצוי לשלב את הטיפול התרופתי עם טיפול רגשי-פסיכולוגי. מדובר בטיפול פסיכולוגי ממוקד לבעיה, שיכול להימשך מספר שבועות או מספר חודשים, ובדרך כלל כולל התערבות קוגניטיבית לטיפול במחשבות "הכפייתיות", או התנהגותית, אם נוצרו שינויי התנהגות.
לגבי התרופה רסיטל, ייתכן שאתה צריך להמתין עוד זמן מה, וייתכן שאתה זקוק למינון גבוה יותר של התרופה כדי שהיא תקל עליך. אפשר להגיע למינון של 60 או אפילו 80 מ"ג ליום. על כך תוכל להתייעץ עם הפסיכיאטרית שמטפלת בך.
בינתיים, אני ממליצה לך להשתדל לחזור ככל האפשר לאורח החיים הרגיל שניהלת לפני התאונה. גם אם זה קשה, חשוב לשמור על קשר עם החברים ועם בני המשפחה, לא לוותר לעצמך לגבי המשך הלימודים, וכמובן, לחזור לתחביבים שעסקת בהם קודם.
בהצלחה,
ד"ר איילת מגן - פסיכיאטרית
[29/12/2007]
|