|
|
בשבוע ה-27 של ההריון, אחרי 4 פניות למיון במשך שבוע בשל התכווצויות אושפזתי ללילה להשגחה בבית החולים. במהלך הפניות הקודמות קיבלתי 3 פעמים עירוי נוזלים וזריקת ונטולין, ונבדקתי בדיקות ידניות ובדיקות אולטרסאונד שהראו אורך צוואר תקין של 42 מ"מ, ומוניטורים הראו צירים. לאחר הלילה בבית החולים נערכה לי בדיקת תרבית שתן וכן נלקח משטח מהנרתיק, ושוחררתי עם מרשם של פרסולט 3 פעמים ביום. לאחר יומיים הודיעו לי שהתקבלה תשובה חיובית ל- GBS. אינני יודעת אם זו תשובת תרבית השתן או הנרתיק.
1. לפי ידיעתי יש הבדל גדול אם הממצא נמצא בשתן או בנרתיק, וגם צריך היה לקחת לי משטח מפי הטבעת, וזה שלא נעשה.
2. האם החיידק מועבר ביחסי מין? כי הרופא שלי טוען שכן, אך במידע באינטרנט כתוב שלא.
3. הרופא שלי נתן לי אנטיביוטיקה (שעוד לא התחלתי לקחת), אך לפי מה שהבנתי אין טעם לטפל בחיידק מאחר שהוא נשאר כל החיים.
4. האם יש טעם לעשות עוד תרבית? מאחר שהתשובה ניתנה בהודעה טלפונית, אני לא סמוכה ובטוחה שהתרבית נלקחה באופן תקין או שלא התבלבלו הבדיקות.
5. לפי מה שקראתי באינטרנט, אין טעם לעשות בדיקה ל-GBS לפני השבוע ה-35 או א-37 של ההריון, כי התשובה לא תהיה אמינה. מדוע עשו לי את הבדיקה בשלב זה של ההריון?
6. לפי מה מחליטים אם לתת פרסולט ובאיזה מינון? הרבה מבנות משפחתי הגיעו למיון בשל צירים כמוני ולא קיבלו טיפול בפרסולט, ורופא אחר שפניתי אליו אמר לי ש-3 פעמים ביום זה לא מספיק ונתן לי מרשם ל-4 פעמים ביום. מה עלי לעשות?
7. בסקירה שנייה נמצאו "מספר חללים ציסטיים בגודל עד 8 מ"מ בכורואיד פלקסוס השמאלי". לאחר פנייה ליועצת גנטית שהמליצה על סקירה מכוונת למוח לאחר חודש התגלה "ממצא ציסטי בגודל 7 מ"מ בכורואיד פלקסוס השמאלי". עלי לחזור שנית ליועצת הגנטית להמשך ייעוץ, אך בפגישה הקודמת היא הסבירה שמאחר שיש חללים, הציסטה בתהליך היעלמות, והיתה כמעט משוכנעת שזה יעלם עד סוף ההריון ושאין סיבה לניקור מי שפיר. אבל ההבדל במידות הציסטה לא גדול ותהליך ההתכווצות שלה איטי מאוד (1 מ"מ במהלך חודש אחד). יש לציין שחוץ מזה שאר הבדיקות הגנטיות, חלבון עוברי, שקיפות, סקירות היו תקינות לגמרי.
9. ההרגשה במיון ובהשגחת לילה היתה שהם מעוניינים לשחרר אותי כמה שיותר מהר, הרי הצירים חזרו ובעצם, כל פעם שוחררתי עם צירים. כרגע אני לא בטוחה אפילו שהפרסולט עוזר, כי מדי פעם אני מרגישה התכווצויות (גם אם חלשות וקצרות יותר), ואינני יודעת מתי כן יש סיבה לדאגה. רופא אמר לי שכדאי להתחבר למוניטור ביתי ולהישאר חודש בשמירת הריון במקום בשבועיים שכבר לקחתי כחופשת מחלה, אבל זה כבר נראה לי פרנואידי מדי.
בקיצור - יותר מדי רופאים, יותר מדי דעות, אשמח אם תעשו לי סדר בבלגן.
אשתדל לענות על כל השאלות לפי הסדר
GBS - זהו Group B Streptococcus, זיהום חיידקי שיכול להימצא אצל נשים בהריון באיזור הנרתיק והרקטום. החיידק נמצא אצל בין 15% ל-40% בקרב הנשים הבריאות. זיהום זה יכול לעבור לתינוק בזמן הלידה. כמו שכתבת, זמן הבדיקה האופטימלי הוא בין השבועות ה-35 ל-37, וזאת בגלל הסמיכות ללידה. מכיוון שהגעת עם צירים מוקדמים, ביצעו את הבדיקה מוקדם מהרגיל.
כיצד מקבלים את הזיהום? חיידק זה שוכן באופן נורמלי במעיים, בנרתיק ובאזור פי הטבעת. אצל רוב הנשים הוא אינו גורם לסימפטומים. זוהי לא מחלת מין, והחיידק לא עובר בקיום יחסי מין.
טיפול אנטיביוטי ניתן כדי למנוע מעבר של הזיהום ליילוד. סיכויי המעבר ליילוד עולים כאשר במצבים הבאים:
 לידה או בקיעת קרומים לפני השבוע ה-37
בקיעת קרומים 18 שעות לפני הלידה
חום במהלך הלידה
זיהום בשתן על ידי GBS בזמן ההריון
תינוק קודם שנולד עם זיהום של GBS
בכל המקרים הללו נותנים טיפול אנטיביוטי. יתכן שאצלך היה זיהום בשתן, ולכן הוחלט על טיפול. אני מאמינה שימליצו לך גם לקחת אנטיביוטיקה לווריד במהלך הלידה.
לגבי ביצוע בדיקה חוזרת, אם את לא שקטה, את יכולה לחזור על הבדיקה בשלב מתקדם יותר של ההריון.
מתן פרסולט נפוץ מאוד בבתי החולים, על מנת למנוע צירים מוקדמים. אינני יודעת מה היה לבנות המשפחה האחרות, ומה בדיוק היתה הפעילות הרחמית אצלך, כדי לומר לך אם יש צורך בלקיחת התרופה או לא. גם לגבי שמירת ההריון לא אוכל לענות לך, מאותה סיבה שאינני רואה את תוצאות הבדיקות ואת המוניטור שנעשה לך.
ציסטה בכורואיד פלקסוס היא ממצא שכיח יחסית. טוב עשית שפנית לייעוץ גנטי ושאת נמצאת במעקב.
בברכה,
ד"ר נעמה ורבין - אינפומד
[29/12/2007]
|