נשירת שיער - אבחון עצמי

אין אנו עוסקים כאן בנשירת שיער רגילה המאפיינת את רוב הגברים והנשים כחלוף שנותיהם (ראו: כתמי זיקנה, קמטים והתקרחות,

ראו במנוע האבחון). התקרחות אינה הסוג היחיד של אובדן שיער.
לעיתים נושר כל השיער באזור קטן אחד אך הקרקפת נותרת בריאה. בעיה זו נקראת אלופציה אראטה (alopecia areata), ולא ברור מדוע היא מתרחשת. בדרך כלל השיער ישוב ויצמח תוך שנה, על אף שכ-40 אחוז מהמטופלים יסבלו מאובדן שיער דומה בתוך ארבע עד חמש השנים הבאות. התופעה חולפת מעצמה, אולם זריקות סטרואידים גורמות לפעמים לשיער לצמוח חזרה מהר יותר.
אובדן שיער שעשוי לדרוש טיפול רפואי מאופיין בעור קרקפת יוצא דופן או שונות בשערות עצמן. הבעיה הנפוצה ביותר במסגרת זו היא גזזת (ringworm) הנגרמת מזיהום על-ידי פטרייה(

ראו במנוע האבחון). גזזת עשויה להיות אדומה וקשקשית, או שיכולים להיות פצעים מפרישי מוגלה. פטריית הגזזת משפיעה על השערות באופן כזה שהן הופכות לעבות ונשברות בקלות. אם עור הקרקפת או השיער נראים יוצא דופן, ייתכן שהרופא יוכל לעזור.
משיכת שיער אצל ילדים אחראית לא פעם לאובדן שיער. צמות הדוקות או קוקיות יכולות גם הן לגרום לאובדן שיער. אם ילד מורט את שערו לעיתים קרובות, כדאי לדון בבעיה זו עם רופא/ה.

טיפול ביתי
במקרה של נשירה, הטיפול הביתי שמור למקרים משוערים של אלופציה אראטה, והוא כולל המתנה ומעקב בלבד. אם המצב מטריד במיוחד, אפשר לקבל יעוץ רפואי לגבי אפשרויות הטיפול. זכרו: העור באזור המעורב בנשירה צריך להיות רגיל לגמרי כדי לאבחן אלופציה אראטה. אם מראה הקרקפת או השיער הופך ליוצא דופן, יש להיוועץ ברופא/ה.

מה צפוי אצל הרופא/ה
בדיקה של השיער והקרקפת מספיקה על-פי רוב כדי לקבוע את אופי הבעיה. לעיתים השיער ייבדק במיקרוסקופ. סוגים מסוימים של גזזת בקרקפת ניתנים לזיהוי, כיוון שהם זורחים תחת נורה אולטרה סגולה. גזזת של הקרקפת תחייב שימוש בתרופה הנלקחת בבליעה, בדרך כלל גריסופלבין (

griseofulvin). זאת משום שמשחות וקרמים שמורחים על האזור הפגוע לא יחדרו לזקיק השיער כדי להרוג את הפטרייה.
דיונים רבים נערכים לגבי הטיפול הרפואי למניעת התקרחות. השתלות שיער יכולות לעזור בחלק מהמקרים, אך לרוב הן אינן מספקות באופן מלא. קרמים (כמו

מינוקסידיל) ומרבית סוגי השמפו ה למניעת נשירה פועלים רק מעט ובשלבים מוקדמים בלבד; אנשים רבים מאוכזבים מתוצאותיו של טיפול זה.
טיפול תרופתי יכול להינתן במקרים המתאימים, דברו עם הרופא שלכם.