אקנה (פצעי בגרות) - אבחון עצמי

אקנה מתחיל לפני גיל ההתבגרות עם הצטברות תאי עור מתים וחלב בזקיקי העור, החוסמת את פתח הזקיק. כאשר מתחילה ההתבגרות המינית, יש עלייה בהפרשת הורמונים זכריים (אנדרוגנים) הגורמת ליצירה מוגברת של השומן בבלוטות החלב. הדבר גורם להתנפחות הזקיקים והופך את הזקיק לחסום - מה שנראה על פני העור כנקודה לבנה או שחורה, הנקראת גם קומודון. כשהחלב ממשיך להצטבר, הזקיק נפתח ויוצר נקודה שחורה פתוחה. תאי עור ארוזים בצפיפות, חלב שהתחמצן ומלנין - כולם יחד תורמים לצבע הכהה של הנקודה השחורה.
דלקת מתפתחת כאשר הזקיק החסום מזדהם בחיידק בשם P.acne - אחד החיידקים שמצוי על העור באופן רגיל. הדלקת גורמת לזקיקים להיקרע לתוך העור סביבם, תוך היווצרות של פצעונים מלאי מוגלה, חטטים וציסטות.
חומרי קוסמטיקה עלולים לתרום להתפתחות אקנה. שמנים, צבעים שמצויים בתכשירים לשיער וחומרי קוסמטיקה יכולים לגרום להחמרת האקנה, בעוד מוצרים על בסיס מים נוטים פחות להחמיר את המצב.
טיפול לא עדין בפצעונים, שמוביל להיקרעות הזקיקים לתוך העור, יכול להחמיר את האקנה באופן משמעותי. שפשוף עם סבונים, תכשירי ניקוי וחומרים שמכווצים את הנקבוביות יסיר את החלב מן העור. הדבר עלול להחמיר את המצב בגלל יצירת דלקת. כל דבר שמשפשף את העור - צווארון גולף, כתפיות של חזיות, חגורה אורטופדית, קסדת אופניים - עלול לגרום להשפעה דומה.
לחות והזעה מרובה יכולות אף הן להחמיר את מצב האקנה, כך שהימנעות מבגדים אטומים העשויים מחומרים סינטטיים בימי הקיץ יכולה לעזור.
תרופות שלעיתים גורמות לאקנה כוללות סטרואידים, אנדרוגנים, אזתיופרין,

איזוניאזיד, ברביטוראטים,

ליתיום,

פניטואין,

ציקלוספורין, ליתיום, וויטמינים B2, B6, ו- B12.
סוג נדיר של אקנה נגרם כתוצאה מחשיפה לכימיקלים המצויים במוצרים תעשייתיים, כמו שמני גריז ומוצרי זפת ובחומרי לוחמה כימית.
תזונה אינה משפיעה על היווצרות החלב; מחקרים לא זיהו קשר בין תזונה לאקנה. שינויים בתזונה, כמו הימנעות משוקולד, נמצאו בדרך כלל בלתי יעילים.

טיפול ביתי
הצעד הראשון הוא הימנעות מאותם דברים שיכולים להחמיר את מצב האקנה (ראו למעלה). אנטיביוטיקה לטיפול מקומי בשם בנזואיל פראוקסיד (Benzoyl peroxide) היא הרכיב הפעיל כמעט בכל התכשירים לטיפול באקנה ללא מרשם רופא. הטיפול בתרופה זו מקטין את הדלקת על-ידי לחימה בחיידקים. הטיפול עוזר גם לפתוח ולנקז את הנקודות השחורות, הקומודונים. קיימים תכשירים רבים כאלו, והבחירה תלויה בהעדפות אישיות ובמחיר.
אם טיפול בתכשירים ללא מרשם אינו מסייע לשלוט בבעיה, פנו לרופא/ה.

מה צפוי אצל הרופא/ה
הרופא ידגיש את הצורך בהימנעות מהגורמים שמחמירים את מצב האקנה. סביר להניח שיומלץ על המשך השימוש בבנזואיל פראוקסיד. קיימות תרופות רבות לטיפול באקנה; לרוב אותה תרופה יכולה להינתן כמשחה שיש למרוח על פני העור או כגלולה שיש לבלוע. הבחירה בתרופה תלויה בסוג האקנה ובחומרתו.
משחות רטינואידיות (שדומות במבנה הכימי שלהן לוויטמין A) הן לרוב הבחירה הראשונה לטיפול בנקודות השחורות. לתרופות אלו עלולות להיות תופעות לוואי משמעותיות. על כן היו בטוחים שאתם מבינים את הסיכון הכרוך בשימוש בהן לפני שאתם עוזבים את המרפאה. על אף שמשחות רטינואידיות לטיפול מקומי אינן מסוכנות לנשים בהריון כמו מתן התרופה דרך הפה, אין לתת משחה זו לנשים שעשויות להיות בהריון.

רואקוטן היא תרופה יעילה מאוד במקרה של אקנה חמור, אבל זו תרופה חזקה שיכולה לגרום לתופעות לוואי משמעותיות. אם היא נלקחת על-ידי אשה בהריון, קיים סיכון משמעותי שהעובר ייפגע. נשים שעשויות להיות בהריון אינן צריכות להשתמש ברואקוטן.
כמעט תמיד ניתן מרשם לאנטיביוטיקה כמשחה לטיפול על פני העור, בטבליות לבליעה או בשתי הצורות גם יחד. בתכשירים למריחה חיצונית משתמשים בשילובים של סוגי אנטיביוטיקה שונים, כדי להגביר את היעילות ולהקטין את התפתחות העמידות של סוגי P.acne.
הורמונים (אסטרוגנים או אנטי-אנדרוגנים) יכולים להוות תחליף לרואקוטן אצל נשים עם אקנה שלא מגיב לטיפולים אחרים. לפעמים משתמשים בסטרואידים כאשר יש ייצור מוגבר של הורמונים אנדרוגנים.
נוסף לתרופות, קיימים טיפולים אחרים שעשויים לעזור לחלק מהאנשים. הוצאת הקומודונים היא הליך פשוט שיכול להתבצע על-ידי קוסמטיקאית מיומנת. קילוף העור באמצעים כימיים כמו חומצה גליקולית או חומרים אחרים יכולים להפחית את חטטי האקנה. טיפול באור כחול (פוטותרפיה) ניתן לקבל אצל רופאי עור ומכוני קוסמטיקה מורשים. הטיפול יקר ועוזר רק בכשליש מהמקרים. טיפול מיוחד בלייזר (pulse dye laser - PDL) עשוי לעזור ונמצא כיום בשלבי מחקר.