הפרשות מהאוזן - אבחון עצמי

הפרשות מהאוזניים הן בדרך כלל "שעווה"(או צרומן), אך הן יכולות להיגרם גם על-ידי גירוי או זיהום. ברוב המקרים שעווה באוזניים אינה מהווה בעיה אלא אם מנסים "לנקות" את תעלת האוזן - הפתח שמוביל מהחלק החיצוני של האוזן לחלקים הפנימיים. שעוות האוזניים מתפקדת כריפוד מגן לתעלת האוזן. מקלחות חמות או שטיפה חיצונית של האוזניים עם מגבת רחצה טבולה במים חמים יוצרים בדרך כלל מספיק אדים כדי למנוע הצטברות שעווה. ילדים דוחפים הרבה פעמים דברים לתעלות האוזן שלהם ובכך דוחסים את השעווה. מבוגרים שמנסים לנקות עם מקלות אוזניים משיגים לא פעם את אותה התוצאה.

דלקת של תעלת האוזן החיצונית או אוזני שחיינים
בקיץ, הפרשות מהאוזניים נגרמות לרוב כתוצאה מדלקת של תעלת האוזן החיצונית: גירוי של תעלת האוזן. אין מדובר על בעיה של האוזן הפנימית או עור התוף. משיכה באוזן הגורמת כאב יכולה להוות רמז יעיל לדלקת של האוזן החיצונית והתעלה. ילדים הסובלים מדלקת כזו יתלוננו בדרך כלל על שאוזניהם מגרדות. הצורך לגרד בתוך האוזן מפתה מאוד אך חשוב להתגבר עליו. יש להיזהר במיוחד משימוש בסיכות ראש או בחפצים אחרים שעלולים לגרום לפגיעה בעור התוף.

קרע בעור התוף
אצל ילד שמתלונן על כאבי אוזניים, אם ההקלה בכאב לוותה בהפרשה צהובה או לבנה - , לפעמים עם דם - זה עלול להיות סימן לקרע בעור התוף. לפעמים הורים ימצאו חומר קרומי על הכרית של הילד; גם במקרה זה יש חשד לקרע בעור התוף. יש לקחת את הילד לבדיקה רפואית לשם הערכת מצבו, אבל אין צורך להיבהל. קרע בתוף האוזן הוא למעשה השלב הראשון של תהליך החלמה טבעי שהאנטיביוטיקה תעזור לו. לילדים יש יכולת החלמה מדהימה, וברוב המקרים עור התוף יחלים לגמרי תוך מספר שבועות.

מצב נדיר מאוד, אך חמור, הגורם להפרשות מהאוזניים הוא חבלת ראש (

ראו במנוע האבחון). אם לאדם יש הפרשה צלולה מן האוזן שהחלה לאחר פגיעת ראש, קיים סיכוי שהפגיעה חמורה וכי נוזל השדרה מטפטף החוצה דרך האוזן. התייחסו לאפשרות זו כאל מצב חירום.

טיפול ביתי
מרככי שעווה, כמו שמן זית , שמן פרפין או צרומול יעילים. אולם כל המוצרים המסחריים יכולים לעורר גירוי, במיוחד אם לא משתמשים בהם בצורה הנכונה. יש לטפטף את החומר השומני לאוזן מדי יום, ו- "פקק" השעווה יקטן בהדרגה. במידה וקונים שמן מיוחד למטרה זו בבית-המרקחת, יש להקפיד על ההוראות. בשימוש בחלק מן החומרים יש לשטוף את האוזן לאחר זמן מה.
אזהרה חשובה:

אסור לנסות לשטוף את האוזן אם לא ידוע מה מצב עור התוף. עור התוף חייב להיות שלם ולא פגוע.

על אף שדלקת של תעלת האוזן החיצונית נגרמת פעמים רבות על-ידי זיהום חיידקי, הזיהום שטחי מאוד ולרוב לא דורש טיפול אנטיביוטי. ניתן לטפל ביעילות בעזרת הזלפת מי חמצן בריכוז של 3% או טיפות אוזניים חומציות או אפילו חומץ ביתי מדולל במים. במקרים חמורים או במקרי גירוד שנמשך מעבר לחמישה ימים, מומלץ לפנות לטיפול רפואי. כדי למנוע מקרים חוזרים, כדאי לייבש את האוזן בעדינות במגבת לאחר הרחצה ולהזליף כמה טיפות אלכוהול או להשתמש בספריי לאוזניים שנמכר בבית-המרקחת ללא מרשם. אפשר כמובן גם לשחות עם אטמי אוזניים.

מה צפוי אצל הרופא/ה
תיערך בדיקה מקיפה של האוזן. במקרים קשים תילקח תרבית כדי לאתר חיידקים. הרופא עשוי לתת מרשם לטיפות או משחות של סטרואידים ואנטיביוטיקה, או שימליץ על אחת השיטות שמוזכרות בחלק של הטיפול הביתי. בדרך כלל במקרה של קרע באוזן התוף שגורם להפרשה תינתן אנטיביוטיקה לבליעה.