גירוי עור מחומרים כימיים - אבחון עצמי

חומרים כימיים יכולים לגרום לפריחות בשתי דרכים. החומר עשוי לגרום ישירות לצריבה שמגרה את העור - "כווייה כימית" קלה.או שהחומר יכול לגרום לתגובה אלרגית של העור, מה שקורה בדרך כלל, ואז התוצאה היא פריחה.
הכימיקלים שגורמים לגירויים בעור בשכיחות הגבוהה ביותר הם צבעים וחומרים כימיים אחרים שמצויים בבגדים, במוצרי גומי, בקוסמטיקה ובדאודורנטים. לעיתים הפריחה היא כתגובה למגע עם מתכת (ניקל) - תכשיטים או אבזמים. בדרך כלל, הרמזים שעוזרים לגלות מהו גורם הפריחה הם מיקומה וצורתה. לפעמים ברור מאוד מהו הגורם, כמו במקרים בהם הפריחה משאירה קו ברור של החזייה או של הגומי בתחתונים או קו המיתאר של פריט לבוש אחר. עם זאת, ברוב המקרים הפריחה אינה כה ספציפית, ובכל זאת מיקומה מרמז על גורם אפשרי.

טיפול ביתי
אם היו לכם בעיות עם סוגי לבוש מסוימים, מוצרי קוסמטיקה, דאודורנטים וכדומה, הימנעות ממגע עם אותם גורמים היא הדרך הטובה ביותר למניעת הבעיה. החלפת סוג מוצר יכולה לעזור. למשל, יש חומרים קוסמטיים המיוצרים כך שפחות סביר שיגרמו לתגובה אלרגית (מוצרים היפו אלרגנים). ניתן להקל על פריחות שנגרמות מדאודורנט על-ידי שימוש בתכשיר עדין יותר בתכיפות נמוכה יותר.
ברגע שהפריחה קיימת, הפסקת המגע עם החומר הכימי הינה הכרחית. שטיפה יסודית בסבון ומים יכולה להסיר את החומר הכימי המגרה מהעור, והיא חשובה במיוחד אם מדובר בחומרים כמו אבק של מלט. כדי להסיר חומרים שומניים ביעילות, כדאי לשפשף באלכוהול או להשתמש במדלל צבע. מייד אחר-כך יש לשטוף עם מים וסבון, כדי למנוע גירוי של העור כתוצאה ממגע עם החומר המדלל עצמו.
הפריחה תיעלם לאחר הרחקת החומר המגרה. אפשר להיעזר במשחה עם סטרואידים כדי להשיג הקלה מהגירוד. אם הפריחה מפושטת מדי לטיפול, אם הטיפול הביתי אינו יעיל או אם הגירוד בלתי נסבל - כדאי להתייעץ עם אחות או רופא/ה.

מה צפוי אצל הרופא/ה
הרופא יבחן את הפריחה. סקירת ההיסטוריה הרפואית של המטופל תתמקד באפשרות החשיפה לחומרים כמו אלו שהוזכרו קודם. הרופא עשוי לתת מרשם למשחת סטרואידים חזקה יותר. אפשרות אחרת היא לתת טיפול דרך הפה בסטרואידים לפרק זמן קצר; מינון גבוה יחסית ניתן ביום הראשון, והמינון מופחת באופן הדרגתי בהמשך.
אפשר לטפל בגירוד בעזרת אנטיהיסטמינים ו/או משככי כאבים .