חרדה ואבל - אבחון עצמי

לחץ ומתח נפשי אינם מחלה, הם חלק מהחיים. התגובות שלנו יכולות להשתנות באופן ניכר, לעיתים בדרכים שאינן ראויות.
חרדה היא תגובה נפוצה למצב של לחץ משמעותי, כגון בעיות כלכליות. סביר להניח שאנשים שמגיבים מדי יום ללחץ בחרדה זקוקים לייעוץ, על אף שהם עשויים להיות לא מודעים לכך. במקום זאת, אנשים אלו עשויים להתמקד בתסמינים הנפוצים של חרדה:

נדודי שינה

עצבנות

קצב לב מהיר

חוסר יכולת להתרכז

תחושת "גוש בגרון" או אפילו קושי לבלוע

נשימת יתר (היפרונטילציה) (דומה ל- "גוש בגרון" - נפוץ ביותר אצל מבוגרים צעירים, בעיקר נשים.

ראו במנוע האבחון)

אבל הוא תגובה רגילה לאובדן, כגון פטירתו של אדם אהוב או סיום עבודה מסוימת. עיבוד האבל הוא חלק חשוב בהתמודדות עם האובדן. בעוד המשפחה והקהילה יכולים לספק מקורות תמיכה, הטיפול היחיד באבל הוא זמן.
אדם שמתאבל עשוי לפנות לשימוש באלכוהול, תרופות הרגעה או תכשירים רפואיים אחרים. בעוד תרופות יכולות להקל על הקושי לזמן קצר, הן אינן פותרות את הבעיות. אלכוהול ותרופות הם בעצם קביים שמפריעים לתהליך ההחלמה הרגיל. עליכם להתמודד עם הדברים שעומדים בבסיס האבל.

טיפול ביתי
זיהוי סימני החרדה הוא הצעד הראשון למציאת הגורם וטיפול בו. ייתכן שתוכלו להיעזר בשיחה עם חברים, בני משפחה או מומחה בבריאות הנפש. יש גורמים בקהילה שלכם, כגון עובדים סוציאליים ויועץ חינוכי בבית-הספר, שמספקים שירותים והפניות לגופים המתאימים. אדם עשוי לפעמים להזדקק לטיפול ממושך אצל מטפל מקצועי. אין סוג אחד של טיפול שמתאים לכל האנשים. הבחירה שלכם צריכה להתבסס על מה שמתאים לכם.
צריכה מוגזמת של קפאין יכולה לגרום לחרדה כרונית. צמצום כמות הקפאין יכולה לעזור לכם להירגע. קפאין מצוי בכל קפה, משקאות קלים, תה, שוקולד, חומרים מעוררים ללא מרשם רופא, ומגוון תכשירים לטיפול בצינון וכאב ראש.
טכניקות הרפיה ותוכנית אימונים גופניים קבועה יכולות לעזור לכם לצמצם את החרדה ממנה אתם סובלים (

ראו במנוע האבחון).

מה צפוי אצל הרופא/ה
במקרה של תסמונת נשימת יתר (היפרונטילציה), הרופא עשוי לבקש מהמטופל לנשוף לתוך שקית נייר כדי להצליח לחזור לנשימות רגילות. המטופל עשוי להתבקש לשכב ולנשום יתר על המידה (50 נשימות עמוקות) כדי להבין איך התסמין מופיע. לעיתים יינתן מרשם לתרופות הרגעה.
הרופא ישאל לגבי תולדות המחלה ויערוך בדיקה גופנית. לעיתים תינתן הפניה לאקג וצילומי רנטגן של החזה. הרופא יעריך את רמת החרדה ויקבע האם יש צורך בטיפול תרופתי או בהפניה לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש.