נשימת יתר (היפרוונטילציה) - אבחון עצמי

חרדה, בעיקר אם היא אינה מודעת, יכולה להוביל לתסמינים גופניים. נשימת יתר היא בעיה מסוג זה. בתסמונת זו אדם מתוח או חרד נעשה מודאג ביחס לנשימתו וחש שאינו מצליח להכניס מספיק אוויר לריאות. פעמים רבות מצב זה קשור בכאבים בחזה או בתחושת לחץ בחזה.
ההרגשה שאין מספיק אוויר מובילה לנשימת יתר ולירידת רמת דו תחמוצת הפחמן (CO2) בדם. הרמה הנמוכה של דו תחמוצת הפחמן גורמת לתסמינים כגון נימול, היעדר תחושה או תחושת עקצוץ בידיים וסחרחורת. חוסר התחושה, הנימול והעקצוץ יכולים להופיע גם ברגליים ואף סביב הפה. לעיתים מופיעים התכווצויות שרירים בידיים.
תסמונת זו מופיעה במרבית המקרים אצל צעירים. על אף שהיא נפוצה יותר אצל נשים, היא שכיחה גם בקרב גברים. בדרך כלל סובלים מהתסמונת אנשים שתופסים עצמם כמתוחים. פעמים רבות הדבר קורה כאשר אנשים אלו חווים לחץ נוסף, שותים אלכוהול או כאשר הם נמצאים במצב בו ירוויחו ממחלה דרמטית ופתאומית. דוגמה קלאסית היא הופעה של תסמונת נשימת היתר בזמן הליכי גירושין או פרידה, כך שהאירוע הופך לקריאה לעזרת בן-הזוג המרוחק.
עם זאת, נשימת יתר היא גם תגובה טבעית לכאב עז. כאשר יש ספק, קחו את האדם הסובל מנשימת יתר לרופא/ה ואל תניחו שמדובר בבעיה לא משמעותית.

טיפול ביתי
התסמינים של נשימת יתר נובעים מאיבוד דו תחמוצת הפחמן בעקבות נשימת יתר. אם האדם נושם לתוך שקית נייר, דו תחמוצת הפחמן נשאפת חזרה לריאות ואינה אובדת באוויר, והתסמינים נעלמים. בדרך כלל נדרשת נשימה לתוך שקית נייר קטנה במשך חמש עד חמש-עשרה דקות, כאשר השקית מכסה את האף והפה. לא תמיד הדבר פשוט כמו שזה נשמע, כי אחד המאפיינים העיקריים של תסמונת נשימת יתר הוא פאניקה ותחושת חנק. במצב זה, קשה לגרום לאדם לכסות את פיו ואפו בשקית נייר. לפיכך, חשוב להרגיעו קודם לכן.
לעיתים יש התקפים חוזרים. ברגע שהאדם באמת מכיר בכך שהבעיה נובעת מחרדה ולא מדובר במחלה, ההתקפים ייפסקו כיוון שרכיב הפאניקה לא ישפיע; הקושי העיקרי הוא לשכנע את האדם בכך. פעמים רבות עוזר לשכנע את האדם לנשום נשימת יתר (להביא את עצמו למצב של נשימת יתר, על-ידי נשימת 50 נשימות עמוקות בעודו שוכב על הספה), כדי להראות שזה גורם לתסמינים שהופיעו באירועים קודמים. בדרך כלל אנשים חוששים שהם סובלים מהתקף לב או שהם נמצאים על סף התמוטטות עצבים. שני הדברים אינם נכונים, וכאשר הפחד דועך נפסקת בדרך כלל הנשימה המוגברת.

מה צפוי אצל הרופא/ה
הרופא יברר את תולדות המחלה ויבדוק בעיקר את הלב והריאות. אצל אדם צעיר עם התסמונת האופיינית, קל לאבחן נשימת יתר אם הבדיקה הגופנית תקינה ואין תלונות על כאב בטן. לעיתים נדירות, במקרים ברורים פחות, נדרש צילום רנטגן של החזה ו- א.ק.ג.
אם מאובחנת נשימת יתר, הרופא ייתן בדרך כלל שקית נייר עם הנחיות, כפי שתוארו קודם. לעיתים ניתנת תרופת הרגעה. אנחנו מעדיפים הרגעה של המטופל בעזרת הסברים. על-פי רוב לא ניתן להתמודד ביעילות עם הגורם לחרדה במהלך התקף נשימת יתר. אסור שהמטופל יניח כי הבעיה הבסיסית נפתרה רק משום שהצליח לשלוט בנשימת היתר.