בעיות שליטה בסוגרים (בריחת שתן וצואה) - אבחון עצמי

היעדר שליטה בסוגרים פירושו חוסר יכולת לעצור את הצואה או השתן ולמנוע את בריחתם. כולנו נולדים ללא שליטה בסוגרים, וכשאנחנו מזדקנים יש נטייה לחזור למצב זה. חוסר שליטה בסוגרים הוא נושא מורכב, כיוון שיש לו גורמים רבים וטיפולים רבים. יש בהחלט תקווה לשיפור מצב זה, ורוב האנשים יכולים לקבל עזרה משמעותית.

השפעות ההזדקנות
אצל נשים, הרחם ורצפת האגן צונחים עם הגיל. זה גורם לשינויים בזווית צינור השופכה (הצינור שמוביל משלפוחית השתן) ומביא לנטייה לבריחת שתן.
אצל גברים, גדילה שפירה של בלוטת הערמונית (פרוסטטה) נוטה לחסום את מעבר השתן עד שהשלפוחית עולה על גדותיה.
לעיתים, עם הגיל, מתרחשות התכווצויות פתאומיות של שרירי השלפוחית. כתוצאה מכך נוצר לחץ מוגבר בזמנים בלתי צפויים. עשויה להיות ירידה ברגישות לכך ששלפוחית השתן מלאה, וברגע שחשים כבר במלאות שלה יכול להיווצר קושי להגיע בזמן לשירותים.

סיבות לבעיות שליטה בסוגרים
תרופות משתנות יכולות לגרום לעלייה רצינית בכמות השתן. תרופות אחרות, כגון תרופות הרגעה, כדורי שינה, תרופות אנטיכולינרגיות, משככי כאבים ותרופות נגד דיכאון, יכולות לחסום את מנגנון ההשתנה הרגיל וכתוצאה מכך נוצרת אצירת שתן ובהמשך בריחת שתן.
זיהומים של דרכי השתן יכולים לגרום לדחיפות בצורך לרוקן את שלפוחית השתן.

בריחת צואה
בריחת צואה היא בדרך כלל תוצאה של נוכחות צואה קשה או דחוסה בחלחולת. התוצאה היא שלשול וחוסר שליטה. יש לדווח לרופא/ה שלכם על בעיות של בריחת צואה. אין מקום לבושה במקרה כזה. אם תתנו לדבר להימשך, זה יתחיל לפגוע בכל תחומי החיים שלכם - אפילו בדימוי העצמי.

טיפול ביתי
במקרה של בריחת צואה, חשוב שהתזונה שלכם תכלול מידה מספקת של סיבים תזונתיים, מים והגדלת נפח המזון במעי. צואה רכה שיוצאת פעמיים בשבוע אינה מלמדת על בעיה כלשהי, אבל עלולה להיות בעיה במקרה של צואה קשה ודחוסה (אפילו אם היא יוצאת פעמיים ביום, בכמויות קטנות). אפשר להיעזר בסיבים תזונתיים כמו שיש בדגנים מלאים, בסובין, בסלרי ובפירות וירקות. ניתן להשתמש בתכשירים רפואיים (כמו

פסיליום) כדי להוסיף נפח לצואה . כיוון שנוכחות של צואה דחוסה בפי הטבעת יכולה לגרום להרגשה כללית רעה, חשוב לטפל בכך באופן מיידי. הרופא יכול לעזור.

פעמים רבות יכול תפקוד שלפוחית השתן להשתפר בעזרת תרגילים של השרירים ששולטים בשחרור השתן. התאמנו בעצירת השתן באמצע הזרימה שלו, ואז שחררו אותו שוב. בדרך כלל זהו אימון קשה, במיוחד לנשים, אבל הוא יבנה שריר סוגר חזק יותר. כיווץ מכוון של השרירים סביב פי הטבעת ודרכי השתן שלכם לשנייה או שתיים, שחרורם וחזרה על התהליך שוב יחזקו את השרירים הללו ויעזרו להדק את רצפת האגן. רופאים רבים ממליצים לעשות אימונים אלו מאה פעמים ביום.

שיטה של השתנה כפולה יכולה להיות יעילה. בשיטה זו מרוקנים את השלפוחית ככל שניתן ומחכים דקה, שלאחריה שוב מרוקנים את השלפוחית. מפתיע עד כמה שתן נוסף יצא לעיתים בהתרוקנות השנייה. "תרגולי שלפוחית" כוללים השתנה בפרקי זמן קבועים - אפשר כל ארבע שעות, במהלך היום, בין אם יש תחושת תכיפות או לא. זה עשוי לעזור. אם יש לכם בעיה להגיע לשירותים בזמן, כדאי אולי שתשקלו להחזיק כלי קיבול לשתן בהישג יד. תחתונים סופגים יכולים לעזור להימנע ממבוכה.
תמיד יש מקום לחשוד שתרופות שאתם נוטלים מחמירות את הבעיה; דאגו להעלות אפשרות זו בפני הרופא/ה שלכם.

מה צפוי אצל הרופא/ה
הרופא יערוך בדיקה גופנית מלאה תוך התמקדות בבטן, בפי הטבעת ובפתחי השתן. בדרך כלל תיערך

בדיקת שתן כללית. אם יש חריגות, ייתכן שיומלץ לערוך

בדיקת ציסטוסקופיה (הסתכלות בתוך שלפוחית השתן).
גינקולוגים ואורולוגים הם הרופאים המתמצאים ביותר בבעיות אלו. אם טיפולים פשוטים אינם עוזרים, מגוון בדיקות נוספות עשויות לאתר במדויק את הבעיה. לעיתים יש צורך בניתוח.
עבור נשים, משחת אסטרוגן לטיפול מקומי שניתנת במרשם יכולה להיות יעילה בצורה מפתיעה.
גברים עשויים לבחור בכריתה של הערמונית, טיפול בתרופות או פשוט בגישת ה- "נחכה ונראה". לעיתים נעשה שימוש בצינור (קטטר) פנימי או חיצוני.