בעיות במתן שתן אצל נשים - אבחון עצמי

התסמינים המוכרים ביותר של זיהום בשלפוחית השתן הם:

כאב או צריבה בעת מתן שתן

מתן שתן דחוף ותכוף

דם בשתן

תסמינים אלו אינם בהכרח תוצאה של זיהום חיידקי. הם עשויים להיות תוצאה של זיהום נגיפי (ויראלי) או צריכה מוגזמת של משקאות שמכילים קפאין (קפה, תה וחלק מהמשקאות הקלים), או התכווצות של השלפוחית, או שאין להם גורם ידוע (כלומר, "עצבים").
זיהום בשלפוחית השתן נפוץ הרבה יותר אצל נשים בהשוואה לגברים. השופכה של נשים - הצינור שמוביל מהשלפוחית אל מחוץ לגוף - אורכה כסנטימטר בלבד. זהו מרחק קצר עבור חיידקים כדי לנוע ולהגיע לשלפוחית. זיהום בשלפוחית מיוחס לא אחת לפעילות מינית ו- "דלקת בדרכי השתן של ירח הדבש" הפכה לתסמונת רפואית מוכרת היטב.
זיהומים בשלפוחית השתן נפוצים במהלך הריון. הטיפול אז עשוי להיות ארוך יותר ויש צורך להתחשב בהריון.
הקאה, כאב גב, או נקישות שיניים וצמרמורת אינם אופייניים לזיהום בשלפוחית השתן. אלו מרמזים על זיהום בכליה. מצב זה דורש טיפול נמרץ יותר ומעקב. רקע של מחלת כליות (זיהומים, דלקות ואבנים בכליה) משפיע גם הוא על קביעת דרך הטיפול.
הרוב המוחלט של הזיהומים החיידקיים של שלפוחית השתן יגיבו היטב לטיפול ביתי.
עם זאת, שימוש באנטיביוטיקה הפך לטיפול רפואי שגרתי, וייתכן שהוא מקצר את משך המחלה. אנטיביוטיקה עשויה להיות חשובה יותר במקרה של זיהומים חוזרים בשלפוחית השתן.

טיפול ביתי
התחילו בטיפול הביתי ברגע שאתם מבחינים בתסמינים:

שתו הרבה נוזלים. הגבירו ככל שניתן את צריכת הנוזלים (מספר ליטרים ב-24 השעות הראשונות). החיידקים ממש נשטפים החוצה מהגוף במתן השתן השופע כתוצאה מהשתייה המרובה.

שתו מיצי פירות. הכנסת יותר חומצה לשתן עשויה להביא להקלה, אף שהיא פחות חשובה מכמות הנוזלים. מיץ חמוציות עשוי להיות יעיל ביותר מפני שהוא מכיל אנטיביוטיקה טבעית.
אם אין הקלה משמעותית בתסמינים תוך 24 שעות והקלה מלאה תוך 48 שעות, פנו לרופא/ה.
עבור נשים עם בעיות חוזרות, אמצעי מניעה חשוב הוא לנגב לאחר מתן שתן מלפנים לאחור. רוב החיידקים שגורמים לזיהום בשלפוחית השתן מגיעים מפי הטבעת.

מה צפוי אצל הרופא/ה
צפויות להיערך

בדיקת שתן כללית ותרבית. בדרך כלל נבדקים הגב והבטן. במקרה של נשים עם הפרשה מהנרתיק, יש צורך לפעמים לערוך בדיקה של הנרתיק ושל ההפרשה עצמה. במקרה שיש רקע של מחלת כליות או תסמינים של זיהום בכליה, הבדיקה הגופנית תהיה מקיפה יותר וייתכן שיהיה צורך בבדיקות מעבדה נוספות. אם הבדיקות מורות שיש זיהום בדרכי השתן, הרופא ייתן מרשם לאנטיביוטיקה.