דיכאון - אבחון עצמי

כולם מדוכאים מעט לפעמים. מידת הדיכאון משתנה בטווח רחב, החל בחוסר אנרגיה ועד תחושה מציפה של היעדר תקווה. ההרגשה יכולה להיות של עייפות כללית או תחושה עמומה של חולי. אתם עשויים לחוש לא טוב ולא לדעת מדוע. ההרגשה היא שהעתיד לא יביא איתו שום דבר טוב ויש תחושה של אובדן.
רוב מצבי הדיכאון הם תגובה רגילה לאירוע עצוב. טבעי להיות מדוכא בעקבות מותו של אדם אהוב או אחרי אכזבה גדולה. עם זאת, אם הדיכאון נמשך ומתחיל להפריע בעבודתכם או בחיי המשפחה, קבעו תור לרופא/ה.

שאלו את עצמכם את השאלות הבאות:

האם אתם עצובים או מדוכאים רוב שעות היום, במרבית הימים?

האם אתם בוכים פעמים רבות על אף שלא ברור לכם מדוע?

האם אתם חושבים שאומללות שלטת בחייכם?

האם אינכם נהנים עוד מדברים שאהבתם בעבר?

האם פעמים רבות אתם חשים חוסר תקווה?

אם עניתם בחיוב על אחת השאלות, סביר להניח שאתם מדוכאים.
נסו לחשוב כיצד מצבכם הרגשי משפיע על החיים שלכם.

האם אין לכם תיאבון או שאתם אוכלים יותר מדי?

האם אינכם ישנים מספיק או שאתם ישנים יותר מדי?

האם אתם מרגישים חסרי אנרגיה או שאתם סובלים מתשישות?

האם יש לכם הרגשה רעה ביחס לעצמכם?

האם אתם מתקשים להתרכז או לקבל החלטות?

אם עניתם בחיוב על אחת השאלות, ייתכן שאתם סובלים מדיכאון משמעותי. פנו לרופא/ה שלכם או לשירותי בריאות הנפש לקבלת עזרה.

טיפול ביתי
התרופה הטבעית נגד דיכאון הינה פעילות. פעילות גופנית סדירה יכולה להיות יעילה כנגד דיכאון קל במידה שווה לתרופות שהרופאים נותנים.
שמרו על קשר עם אנשים אחרים ותנו להם לתמוך בכם. שתפו מישהו בבעיותיכם. אל תרחיקו את כל האנשים סביבכם ואל תיתנו לדיכאון שלכם להבריח אותם.
תרופות יכולות לגרום לדיכאון, כולל תרופות הרגעה, תרופות ליתר לחץ דם, סטרואידים,

קודאין ואינדומתצין. אם אתם מודאגים ביחס לתרופות, שוחחו עם הרופא/ה שלכם על כך. הפחיתו את צריכת האלכוהול שלכם ושימוש בתרופות אחרות.

מה צפוי אצל הרופא/ה
הרופא ישאל לגבי נושאים ואירועים הקשורים בדיכאון. כמו כן, הוא עשוי להמליץ על פעילות גופנית ופעילויות אחרות. ייתכן שייערכו התאמות במינון תרופות שאולי גרמו לדיכאון.
בחלק מהמקרים יינתן מרשם לתרופות נגד דיכאון. אם קיים סיכון להתאבדות, יכול להיות שתאושפזו.

תחושת אובדנות
אם הדיכאון כה חמור עד שאתם חושבים להתאבד, צלצלו מייד לרופא/ה שלכם. באזורים רבים יש קווי חירום לייעוץ בשעת משבר (אפשר לפנות לקו החם של ער"ן, עזרה נפשית ראשונה, שמספרו 1201). אם אינכם מצליחים להיעזר ברופא/ה שלכם או בקו חירום, פנו לחדר המיון הקרוב.