מטרת הניתוח
ריסוק אבנים בכליות זה משמש לטיפול באבני כליה שהן:
- בקוטר של למעלה משני ס"מ.
- גדולות ונוצרו כתוצאה מזיהום (אבן יצוקה/אבן חצץ)
- חוסמות את זרימת השתן אל מחוץ לכליה.
- אבנים שאינן נשברות באמצעות ריסוק אבנים חיצוני על ידי גלי הדף (ESWL).
תהליך הניתוח
בעת ריסוק אבנים בכליות המנתח מבצע חיתוך קטן בגב, לצורך הסרת אבנים מהכליות. לאחר מכן הוא מחדיר צינור חלול אל תוך הכליה, דרך הצינור הוא מעביר גלאי. בהליך להוצאה מלעורית של אבני כליה המנתח מסיר את האבן דרך הצינור. בריסוק מלעורי של אבני כליה הרופא שובר את האבן ואז מוציא את השברים דרך הצינור.
לביצוע ריסוק אבנים בכליות יש צורך בהרדמה כללית, או בהרדמה מקומית, או בהרדמה דרך חוט השדרה. צינור קטן (צנתר-קתטר) המוחדר אל תוך הכליה ינקז את השתן, עד שהכליה תחלים.
ריסוק אבנים בכליות מוכר כמוצלח בהסרת האבנים מהכליות ב-95 אחוזים ומוצלח בהסרת אבנים מצינור השופכה ב-88 אחוזים.
סיכונים של ריסוק אבנים בכליות
1. דימום
2. ניקוב הכליה. נקבים אלו בדרך כלל מחלימים ללא טיפול התערבותי נוסף.
3. פציעה של איברים תוך בטניים נוספים כמו
שלפוחית השתן או המעי.
4. נזק המשפיע על תפקודה הרגיל של הכיליה.
תהליכי ריסוק אבנים בכליות מסובכים מהבחינה הטכנית.
אבן אשר עזבה את הכליה, ייתכן ותזדקק לדחיפה חזרה אל עבר הכליה בעזרת מכשיר קטן הקרוי
אורטרוסקופ, לפני שהמנתח יוכל לבצע את תהליך ההוצאה עצמו.
תהליכי ריסוק אבנים בכליות באופן כזה מבוצעים באופן תדיר יותר מאשר ריסוק אבנים חיצוני על ידי גלי הדף (ESWL). כל חלקיק של האבן המרוסקת חייב להיות מוסר ומוצא וזאת על מנת שהחלקיקים לא יגדלו חזרה לתצורת האבן.
