מטרת הניתוח
במקרים בהם לא מצליחים להתגבר על בריחת שתן באמצעות שיטות התנהגותיות ותרופות ובמקרה שהרופא סבור שניתוח עשוי להועיל, ניתן לעבור טיפול בבריחת שתן באמצעות ניתוח.
במקרים מסוימים, כמו למשל במצבים בהם חסימה של מוצא השלפוחית פוגעת בתפקוד הכליה, ניתוח הוא לעתים הדרך היחידה לטיפול בבעיה שגורמת לבריחת שתן.
מועמדים לעבור טיפול בבריחת שתן
· לוקים בחוסר שליטה כרוני על סוגרי השתן.
· לוקים בתסמינים חמורים וחוסר שליטה מוחלט על סוגרי השתן.
· מוטרדים במיוחד מהתסמינים.
· מתקשים לאצור שתן.
· סובלים מדימומים חוזרים, קלים עד בינוניים.
· סובלים מזיהומים חוזרים ונשנים בדרכי השתן.
בריחת שתן עקב מלאות יתר של השלפוחית, הנגרמת כתוצאה מהגדלת של בלוטת הערמונית (גידול שפיר בערמונית BPH) היא סוג של חוסר שליטה על הסוגרים, שמטופל על פי רוב באמצעות טיפול בבריחת שתן, לרוב באמצעות ניתוח.
בריחת שתן במאמץ, נגרמת כתוצאה מהסרה של בלוטת הערמונית עקב סרטן הערמונית, או כתוצאה מערמונית מוגדלת וגם בה ניתן לטפל באמצעות ניתוח, זאת כאשר בעיית בריחת השתן אינה נפתרת לאחר תקופת המתנה זהירה.
סוגי ניתוחים
במקרים בהם בריחת שתן עקב מלאות יתר של השלפוחית נגרמת כתוצאה מגידול שפיר בערמונית, ניתוח עשוי להקל על המצב.
במקרים בהם לא מצליחים לבצע טיפול בבריחת שתן במאמץ באמצעות שיטות התנהגותיות, ניתן לבצע ניתוח.
הניתוח כולל:
· סוגר שופכה מלאכותי - התקן עשוי מסיליקון גמיש, שמולבש סביב השפכה (הצינור שמעביר את השתן משלפוחית השתן אל מחוץ לגוף) וניתן לנפח אותו, או להוציא ממנו את האוויר, לצורך שליטה על מתן השתן.
· הדבקת שופכה – מזריקים חומר מסביב לשופכה, להשגת שליטה על מתן השתן, באמצעות סגירה של חור בשופכה, או על יד עיבוי של דופן השופכה.
· מתלה/מענב/לולאה לבלוטת קאופר – שיטה זו נבדקת כדרך לטיפול בבריחת שתן, הנגרמת כתוצאה מניתוח בערמונית. בהליך זה מניחים מתלה מתחת לשופכה – תפקידו לתמוך בשופכה, הוא מוצמד אל רקמת שריר, או אל העצם הפובית. המתלה דוחס את השופכה ומגביה אותה, ובכך גורם לה להיות עמידה יותר בפני לחץ מכיוון הבטן.
