ניתוח לייזר בקרנית ( Keratoplasty Eye Surgery (ALK) for Myopia and Hyperopia ) 

ניתוחים נוספים: ניתוחים בתחום עיניים


מטרת הניתוח

ניתוח לייזר בקרנית בשיטה הלמלרית האוטומטית, הינו הליך ניתוחי המשמש לתיקון ליקויי ראיה אצל בני אדם אשר סובלים מקוצר ראייה חומר או רוחק ראייה מתון. 

ניתוח לייזר בקרנית באמצעות השיטה הלמלרית אינו מבוצע כיום כהליך שגרתי וזאת עקב קבלת תוצאות הניתנות לצפייה מראש בצורה מהימנה יותר בעזרת שיטות חדשניות לתיקונים של ליקויי הראיה.

רופא עיניים בכיר, מומחה לניתוחי לייזר, גלאוקומה וטיפול בצילינדר.

הליך הניתוח

ניתוח לייזר בקרנית מבוצע תחת הרדמה מקומית, והוא נמשך בדרך כלל פחות משעה. משתמשים במכשיר לחיתוך חלקי של פתח לרוחב הקרנית. בעודו מחובר עדיין בצידו האחד, הפתח בקרנית מקופל בעדינות כלפי מעלה על מנת לחשוף את שכבת הרקמות הנמצאות מתחתיו. 

מבצעים חתך נוסף באופן מדויק מאוד בשכבה הנמצאת מתחת וזאת בהתאם למרשם המשקפיים של אותו אדם. לאחר ביצוע החתך המדויק, מחזירים את קפל הקרנית בחזרה למקומו ושם הוא מתחבר מעצמו חזרה לרקמה הסובבת אותו.


מהם היתרונות לניתוח לייזר בקרנית?


בהשוואה לניתוחים אחרים לתיקוני ראייה:


·        
תהליך ההחלמה מניתוחי קרנית בלייזר הוא מהירה יחסית
 

·        
נדרש פרק זמן קצר יותר עד לחזרת התייצבות הראייה
 

·        
תקופת ההחלמה היא נוחה יחסית


מהם החסרונות של ניתוח לייזר בקרנית?

אומנם ניתוח לייזר בקרנית הינו הליך בטוח יחסית ויעיל מאוד, ישנם בצידו גם מספר חסרונות. חסרונות אלה כוללים בין השאר:


·        
לבני אדם הסובלים מקוצר ראייה מתון עד בינוני, ניתוח הקרנית בלייזר אינו מדויק כמו ניתוחי עיניים אחרים, כלומר שהתוצאה המתקבלת קשה יותר לחיזוי.
 

·        
ניתוח קרנית בלייזר יכול להגדיל במעט הסיכון להתפתחות ליקוי במיקוד העדשה (אסטיגמטיזם)


מהן תופעות הלוואי הצפויות של ניתוח לייזר בקרנית?

בנוסף לציון החסרונות המלווים את ההליך המוזכרים לעיל, הופעתם של תופעות לוואי הינה נדירה יחסית אך קיימת. תופעות לוואי אלה כוללים בין השאר:


·        
סנוור
 

·        
חוסר יכולת להשתמש בעדשות מגע, לעיתים על בסיס קבוע
 

·        
זיהום
 

·        
הופעת צלקות בקרנית

לשאלות נוספות פנה למומחה בפורום קרנית העין ושיפור הראיה >

פורום קרנית העין ושיפור הראיה

פרופ' אבי סלומון

פרופ' אבי סלומון מומחה לקרנית והסרת משקפיים בלייזר
פרופ' אבי סלומון, מומחה לרפואת עיניים. משמש כרופא בכיר במחלקת העיניים של המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה עין כרם בירושלים. כיהן כראש החוג לרפואת עיניים בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית עוד...

  • הודעה
  • מחבר
  • תאריך / שעה
  • איזה סוג רופא
  • יפתח
  • 22/07/2015 18:13
  • שלום רב! בהמשך לשאלה הקודמת(עם המספר שלא מפסיק לעלות בעיניים). אשמח אם תכוון אותי לאיזה רופא בדיוק ללכת מכיוון שראיתי שיש כל מיני סוגים של רופאי עיניים. שוב תודה רבה.

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שוב שלום, כעיקרון כל רופא עיניים יכול לבדוק אותך. מטרת הבדיקה היא בעיקר לבצע בדיקה של הרשתית עם אישונים מורחבים. בבדיקה זו ניתן לראות את היקף הרשתית ולראות אם אין שם חורים. אם יש חורים ברשתית אתה תופנה למומחה לרשתית שישקול ביצוע של לייזר סביב החורים. בברכה, פרופ' אבי סלומון מחלקת עיניים הדסה עין כרם ירושלים

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • מספר שלא מפסיק לעלות בעיניים
  • יפתח
  • 22/07/2015 18:11
  • שלום רב! יש לי משקפיים מגיל צעיר(6-7), אני בן 27.5 והמספר שלי לא מפסיק לעלות עד היום. רציתי לדעת מה אתה ממליץ לי לעשות, והאם כדאי לי להיבדק אצל רופא מומחה בכיר כגון מנהל מחלקה(דרך "כללית מושלם") או שאפשר להסתפק אצל רופא עיניים מומחה רגיל בקביעת תור דרך "כללית" (בעלות 30 ש"ח). שאלה נוספת, האם כדאי לי להשאיר את המספר במשקפיים איך שהם או לעדכן את זה לפי מצב העיניים שלי (ולהעלות אותם כל פעם)? תודה רבה!!

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום יפתח, כל רופא עיניים מומחה יכול לבדוק אותך. את המספר במשקפיים יש להתאים למה שאתה צריך. מבחינת התאמת המשקפיים - מומלץ לבצע בדיקה אחת לשנה אצל אופטומטריסט מיומן (ולא אצל רופא עיניים!!!), שיחליט מהו המספר המדויק שאתה זקוק לו, ויתאים לך משקפיים בהתאם. בברכה, פרופ' אבי סלומון מחלקת עניים הדסה עין כרם ירושלים

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • קרוס לינקינג לקרטקונוס מתקדם (אך יציב)
  • שא
  • 25/07/2015 19:23
  • שלום, אני בת 31, אובחן לי קרטקונוס בגיל 13 בערך, לאורך השנים היו לי קשיים רבים בהתאמת עדשות אבל ב-10 השנים האחרונות מצבי טוב עם עדשות והראייה שלי טובה: החלפתי עדשות לאורך השנים אבל הזוג הנוכחי שלי משמש אותי כבר בערך חמש שנים מבלי התדרדרות בראייה (השנה אני בתהליך של התאמת עדשות חדשות, אבל לא בגלל בעיה בראייה או בנוחות אלא בגלל שהן מפעילות לחץ מוגזם על הקרנית לדעתו של האופטומטריסט שלי). הקרטקונוס שלי במצב מתקדם - הקרניות דקות (400 מיקרון בימין, 350 מיקרון בשמאל), הקמירות גבוהה, ויש לי גם הצטלקויות (בעיקר בעין שמאל החלשה יותר). לאחרונה הייתי אצל רופא עיניים, שרצה לבדוק את התאמתי לקרוס לינקינג: עשיתי מיפוי קרנית אחרי מספר ימים בלי עדשות אבל התוצאות לא היו אמינות לדעתו, ולכן אני אעשה עוד מיפוי בחודש הבא אחרי שבועיים בלי עדשות (כמובן, זה מסובך כי בלי עדשות התפקוד שלי מאד מאד ירוד). יש לי גם מיפוי קרנית מלפני כשלוש שנים, אבל גם הוא נעשה רק אחרי 3-4 ימים ללא עדשות. ממה שראיתי באינטרנט - בגילי ובהתחשב בעובדה שאין עדות לכך שהקרטקונוס שלי מתקדם בתקופה האחרונה (גם אחרי המיפוי הקרוב, לא יהיה למה להשוות אותו), זה לא סביר לעשות קרוס לינקינג. מה גם שהקרניות שלי דקות במיוחד, כך שיהיה צריך לעשות פרוצדורה קצת יותר מסובכת (ופחות מוכחת במחקרים). מאידך, אני מקבלת את הרושם מהרופא שהוא מאד רוצה לדחוף אותי לעשות קרוס לינקינג. אני חוששת מאד מהפרוצדורה - גם מהסיבוכים האפשריים, גם מהכאב ואי הנוחות, ובעיקר מהעובדה שהיא תשתק אותי למספר חודשים (כיוון שלא אוכל להרכיב עדשות) בתקופה די עמוסה בחיי. לכן רציתי לשמוע עוד חוות דעת על הנחיצות של קרוס לינקינג בהתחשב בנסיבות שתיארתי. בנוסף הייתי שמחה לדעת אם ידוע לך אם עושים קרוס לינקינג טרנס אפיתליאלי בארץ (ברור שחסרונותיו קטנים יותר). תודה

  • + הוסף תגובה
  • הדפס
  • שלום רב, קרוס לינקינג לקרטוקונוס נעשה כאשר יש עדות לכך שהקרטוקונוס מתקדם, או כאשר אובחן לראשונה קרטוקונוס בגיל צעיר. כדי לדעת אם הקרטוקונוס מתקדם יש צורך בהשוואה של בדיקות חוזרות של מיפוי קרנית, ובהשוואה של בדיקות חוזרות של הרפרקציה (המספר במשקפיים). רצוי לעשות את הבדיקות האלו בתנאים דומים, הן מבחינת הבודקים (אותו אופטמטריסט מיומן), מבחינת המיכשור (רצוי שזה יהיה אותו מכשיר באותו מוסד רפואי), ורצוי שפרק הזמן מהסרת העדשות ועד הבדיקה יהיה זהה. על פי הספור שלך ניתן להעריך שהקרטוקונוס אצלך יציב, וקרוב לודאי שאינך זקוקה לקרוס לינקינג. במקרה שלך הקרטוקונוס כבר מתקדם מאוד, הקרניות דקות מאוד ויש לך כבר צלקות. רצוי להמשיך ולהשתמש בעדשות מגע ככל שתוכלי, ולבדוק את האפשרות להתאמת עדשות מגע סקלרליות או מיני סקלרליות. בעתיד יתכן שלא תוכלי בשלב מסויים להשתמש בעדשות מגע, ואז יהיה צורך בהשתלות קרנית. קרוס לינקינג טראנס אפיתליאלי נעשה בארץ, אולם יעילותו בטווח הארוך עדיין לא הוכחה, על פי הניסיון של הרופאים בעולם שעושים טיפול זה. קרוב לוודאי שאינו יעיל כמו קרוס לינקינג רגיל (שבו מבוצעת הסרה מלאה של האפיתל), מכיון שהריבופלאבין אינו חודר לקרנית ביעילות כאשר האפיתל אינו מוסר. בברכה, פרופ' אבי סלומון מחלקת עיניים הדסה עין כרם ירושלים

  • + הוסף תגובה
  • הדפס

  מאמרים לפי נושא ניתוח לייזר בקרנית

    
העין, האיבר שמעניק לנו את הראייה באמצעות קליטה של קרני אור והעברתם למוח לעיבוד התמונה,  רגישה ביותר לפגיעה. הטבע המתוחכם דאג לכך שלאיבר כה רגיש יהיה מבנה שיעניק לו הגנה: העיניים שקועות בארובת העי...
רקע: בשפת העפעפיים קיימות 20-30 בלוטות המפרישות שומן. השומן הזה מהווה חלק בלתי נפרד משכבת הדמעות המצפה את המשטח החיצוני של העין. לשכבת הדמעות יש תפקיד חשוב ביותר בשמירת תקינות החלק החיצוני של העין. ת...
חושדים שלילד יש בעיות ראיה? חוששים שאולי הוא צריך משקפיים? מהם הסימנים שלילד יש הפרעה בראייה? כאשר מדובר בבעיות ראייה אצל ילדים, ישנם סימנים פיזיים והתנהגותיים בעזרתם תוכלו להעריך האם לילדיכם יש בע...
קטרקט וגלאוקומה הן מחלות שכיחות בגילאים מתקדמים. 10% מהאוכלוסייה בישראל סובלת מגלאוקומה, ואחוז הסובלים מקטרקט בקרב חולי הגלאוקומה גדול יותר מאשר בכלל האוכלוסייה. לניתוחי קטרקט לחולי גלאוקומה מספר יתרו...
אנחנו יודעים שהשמש מסוכנת לעור ונמרחים בקרם הגנה. אבל מה עם חשיפה של העיניים שלנו לשמש? משקפי שמש עדיין נתפסים יותר כפריט אפנתי מאשר בריאותי, כאשר בפועל הם יכולים להגן עלינו מקרינה משמעותית, אם רק נבח...
קרטוקונוס היא מחלת עיניים פרוגרסיבית, בה הידקקות (מלשון דק) של הקרנית גורמת לבלט בקרנית. בלט זה גורם לפגיעה בחדות הראייה, בהתאם לשלב ההתקדמות של המחלה, ובמקרים קיצוניים גם לעיוורון.הסימפטומים שצריכים ...
הידעתם שמעל 70% מהאוכלוסייה סובלים מבעיות בעיניים בעקבות שימוש ממושך במחשב? ש- 9 מכל 10 איש סובלים מעייפות מסך? שכמות המצמוצים קטנה פי 5 בזמן שימוש במחשב (במקום למצמץ 12 פעמים בדקה, אנחנו ממצמצים רק פ...
בעיות עיניים רבות מעידות על בעיה משמעותית הדורשת הגעה מהירה לרופא לבדיקה ולטיפול. העיניים שלנו הן איבר רגיש ביותר, והזנחה או דחיית בדיקת עיניים, במיוחד כאשר מופיעים תסמינים שונים, עלולה להיות קריטית ו...
היא מתחילה בעין אחת, ותוך זמן קצר גורמת לאובדן ראייה בשתי העיניים: ניוון מקולרי גילי (נמ"ג) היא הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה בקרב בני 50 ומעלה. כיצד תדעו אם אתם סובלים ממנה והאם ניתן למנוע את הה...
העיניים שלכם אדומות או מגורות? לעתים קרובות התופעה מעידה על לילות חסרי שינה, אך ישנם מקרים שבהם עיניים אדומות מצביעות על בעיה בריאותית אחרת הקשורה בעיניים שלנו. ניסיונות להלבין את העיניים באמצעות ...

  שאלות ותשובות לפי נושא ניתוח לייזר בקרנית

    
היתרון הברור בטיפול לייזר לתיקון בעיית תשבורת ראיה הוא בהסרת המשקפיים לצמיתות. יש כמה תופעות לוואי או סיבוכים המתוארים בספרות, ביניהם יובש בעיניים, תיקון יתר או חסר, יצירת צילינדר ובעיות נוספות. י...
התופעה שאותה אתה מתאר יכולה בהחלט להיות תופעה חולפת, אולי כתוצאה מבהייה במסך הטלוויזיה או במסך המחשב, אך ישנן סיבות נוספות לטשטוש ראייה זמני, ביניהן תסחיף (קריש דם), מצב דלקתי של עצב הראייה, חולשה...
היתרונות הידועים בשיטה זו להסרת משקפיים בלייזר הם בעיקר: משך הזמן הקצר עד להחלמה, חוסר הזדקקות לאמצעי עזר נוספים לשיפור הראייה, תוצאות מיידיות יחסית בשיפור הראייה, החתך המזערי שכמעט אינו גורם לכאבים, ...
ניתוח לייזר להסרת משקפיים בשיטת TK נותן תוצאות מיידיות אך באופן יחסי. מדוע יחסי? שכן בימים הראשונים לאחר הניתוח, המטופל לרוב חווה תופעה הפוכה, של קוצר ראייה, אשר ילך וידעך עם הזמן. קוצר ראייה זה יתכן...
לאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים בשיטת TK, הרופא המנתח יקבע תור למעקב יום אחרי הניתוח, שבוע אחרי, חודש, 3 ו-6 חודשים לאחר הניתוח, על מנת לשלול סיבוכים כגון זיהום עיני, בצקת או דימום של הקרנית וכד'. בנ...
עכירות במדיה יכולה לנבוע מכמה מקורות בעין. אם אביך לא עבר ניתוח קטרקט, סביר כי מדובר בעכירות של העדשה שמקשה על ראיית הרשתית כהלכה. CNV משמעותו התפתחות כלי דם לא רצויים משכבת הדמית (כורואיד), ה...
ראשית, יש לעשות "סקר שוק" קפדני לגבי רופאים מנתחים ומרפאות המציעות ניתוחי הסרת משקפיים בלייזר. תחום הלייזר ברפואת העיניים הינו תחום חדש יחסית (שני עשורים אחרונים), ולכן יש לבחור את המנתח בקפ...
בעבר, כשרק פותחו השיטות להסרת משקפיים בלייזר, הייתה בעייתיות גבוהה יחסית בהחלמה לאחר הניתוח, ומשכה היה ארוך יותר, ועם יותר כאבים ואי נוחות למטופל. לכן בעבר לא המליצו על ניתוח של שתי העיניים בו זמנית ב...
התשובה היא כן. מדובר בניתוח מזערי, שלא אמור לגרום לנזק רקמתי משמעותי, שכן לא מבוצע שום חתך ברקמת הקרנית, והסיכון לזיהום, דימום או בצקת לאחר הניתוח הוא יחסית נמוך. על כן, לא סביר כי תהיה בעיה גדולה בב...
היפרדות רשתית מתבטאת בהתנתקות הרשתית מן השכבה בגלגל העין (דמית) אליו היא מחוברת. תופעה זו מתרחשת בדרך כלל כאשר חורים ברשתית מאפשרים לנוזל הזגוגי של גלגל העין להצטבר בין הרשתית לבין הדמית, ואז באזור ...







רופאים בתחום
ד"ר דוד לנדאו ד"ר דוד לנדאו
רופא עיניים בכיר בבית החולים הדסה קרא עוד
ד"ר ריטה ארליך ד"ר ריטה ארליך
מומחית ברפואת עיניים קרא עוד

יש לך שאלה?

בריאות זה אינפומד – אתר רפואה המקיף בישראל