מטרת הניתוח
השרירים האקסטרא אוקולרים מחוברים באמצעות גידים אל לובן העין (מעטפת חיצונית בצבע לבן אטום, המגנה על גלגל העין), במקומות שונים, בדיוק מאחורי קו אמצע דמיוני שמקיף את החלק העליון, החלק התחתון, החלק השמאלי והחלק הימני של העין.
הקצה השני של כל אחד מהשרירים הללו מתחבר אל חלק מארובת העין (תושבת העין בגולגולת). שרירים אלו מאפשרים לעין לנוע למעלה, למטה, לצד אחד ולצד השני, או בכל זווית אחרת בין הכיוונים הללו.
באופן נורמלי, שתי העיניים נעות ביחד, מקבלות את אותה התמונה במקום המתאים בשתי הרשתיות. המוח ממזג תמונות תואמות אלו לתמונה תלת מימדית.
יוצא דופן הוא מצב של פזילה, הפרעה המתאפיינת בסטייה של אחת העיניים, או של שתיהן, בדרך כלל כלפי חוץ (אקזוטרופיה), או לכיוון האף (אזוטרופיה). במקרים כאלו המוח מקבל שתי תמונות שונות, האחת דוחקת את השנייה, או שהאדם רואה כפול (דיפלופיה).
ניתן לתקן את הסטייה, באמצעות החלשה או חיזוק של השריר המתאים, לצורך מרכוז העיניים. לדוגמא כאשר עין אחת פונה כלפי מעלה, ניתן לחזק את השריר שנמצא בתחתית העין.
המטרה העיקרית של ניתוח בשריר העין היא לשחזר את ישור העיניים. ניתוח פזילה מבוצע במטרה ליישר את שתי העיניים כך ששתיהן תבטנה לאותו הכיוון, ותנענה יחד כצוות, לצורך שיפור המראה ולהשגת ראיה דו עינית אצל ילדים צעירים.
על מנת שתהיה ראיה דו עינית, על העיניים להיות מיושרות, באופן כזה שמיקום התמונה על הרשתית של עין אחת, תתאים למיקום התמונה על הרשתית של העין השנייה.
בנוסף לביצוע ניתוח פזילה, מבצעים ניתוח בשרירי העין לצורך טיפול בהפרעות אחרות בעיניים, כגון ריצוד עיניים (ניסטגמוס), או לצורך תיקון סוגים שונים של פזילה מולדת, כמו תסמונת דואיין. ריצוד עיניים הוא מצב בו אחת העיניים, או שתיהן נעות במהירות או מתנודדות, מצב זה ניתן לשפר באמצעות הזזת העיניים אל מיקום שיש בו פחות תנודתיות. בתסמונת דואיין התנועה האופקית של העין מוגבלת. לעיתים ניתן לשפר את המצב באמצעות ניתוח פזילה, שיחליש את אחד משרירי העין.
