במהלך טיפול בהזעת יתר נהרסים עצבים במערכת העצבים הסימפתטית. ההליך מבוצע לצורך הגברת זרימת הדם והפחתת כאבים ארוכי טווח, הנגרמים כתוצאה ממחלות מסוימות, הגורמות להיצרות של כלי הדם. הניתוח יכול לשמש גם להפחתה של הזעת יתר. בהליך ניתוחי זה מנתקים, או הורסים את הגנגליון הסימפתטי – אסופות של תאי עצב, הפזורות לאורך עמוד השדרה באזור החזה או המותניים.
מערכת העצבים האוטונומית שולטת בפעולות לא רצוניות של הגוף, כמו נשימה, הזעה ולחץ דם. היא מחולקת בחלוקת משנה לשני חלקים, מערכת העצבים הסימפתטית ומערכת העצבים הפראסימפתטית.
מערכת העצבים הסימפתטית ממריצה את קצב הלב, מצרה (מצמצמת) כלי דם ומעלה את לחץ הדם. לחץ הדם נשלט על ידי תאי עצב שנמצאים בקרום העוטף את העורקים. את מערכת העצבים הסימפתטית ניתן לתאר כמערכת של "פגע או ברח", משום שהיא מאפשרת לגוף האדם להגיב לסכנה באמצעות התמודדות (לחימה) עם התוקף, או באמצעות בריחה.
כאשר הסכנה מאיימת, מערכת העצבים הסימפתטית גורמת להגברה של קצב הלב והנשימה ושל זרימת הדם אל השרירים, ומפחיתה את זרימת הדם אל מקומות אחרים בגוף כמו העור, מערכת העיכול והורידים בגפיים. כתוצאה מכך עולה לחץ הדם.
הליך של ניתוק הגנגליון הסימפתטי יעיל עבור טיפול בהזעת יתר בכפות הידיים, בבית השחי ובפנים.
סיכונים
תופעות לוואי של טיפול בהזעת יתר, עלולות להתבטא בירידה בלחץ הדם בזמן עמידה, שעלולה להוביל לעילפון.
לעתים אצל גברים, לאחר טיפול בהזעת יתר, הזרע נפלט אל שלפוחית השתן מצב שעלול לגרום לבעיות פוריות. כאשר הניתוח מבוצע על ידי החדרת אנדוסקופ אל חלל החזה, חלק מהמטופלים שעוברים טיפול בהזעת יתר עלולים לחוש בכאב בזמן נשימה עמוקה. בעיה זו בדרך כלל נעלמת תוך שבועיים.
