מטרה הניתוח
הפין מורכב מתעלה אחת לשתן ולזרע, ושלושה תאים המופרדים בדפנות סיביות נוקשות מלאות ברקמת זקפה. בקיום גירוי מתאים, מתכווצים תאי הדם המובילים מן התאים הללו ולוכדים בתוכם דם. לחץ הדם גובר ומקשה את התאים, דבר היוצר זקפה בקושי המספק לקיום יחסי מין. גירוי נוסף מוביל לפליטה, שבה נשאב זרע דרך צינור הזרע. כאשר המערכת הזו כושלת, מתרחשים אי תפקוד מיני או אין אונות.
אין אונות יכול לנבוע ממספר גורמים, וביניהם סוכרת, פגיעה בעמוד השדרה, שימוש לרעה מתמשך בסמים, והסרת בלוטת הערמונית. אם המצב הרפואי אינו הפיך, נדרש טיפול באימפוטנציה וייתכן שתישקל השתלת תותב פין. גברים שאין-האונות שלהם נגרם מבעיה פסיכולוגית אינם מועמדים מומלצים לניתוח השתלה.
אבחון \ הכנה
טיפול באימפוטנציה באמצעות ניתוח מחייב ליידע את המטופל בסיכונים שבהליך. בן או בת הזוג צריכים אף הם להיות מעורבים בדיון. קודם לניתוח, האזור עובר חיטוי אנטי-בקטריאלי וגילוח.
סיכונים
עם כל שתל, יש סיכון מעט גדול יותר של זיהום מאשר בניתוח רגיל. השתל עלול לגרות את הפין ולגרום לכאב מתמשך. התותב המתנפח עשוי לדרוש ניתוחי המשך בכדי לתקן דליפות במאגר או לחבר מחדש את הצנרת.
טיפול לאחר הניתוח
על מנת למזער נפיחות לאחר טיפול באימפוטנציה, מוצמדות חבילות קרח אל הפין ב-24 השעות הראשונות שלאחר הניתוח. אזורי החתכים מנוקים מדי יום בכדי למנוע זיהום. ייתכן שיירשמו כדורים נגד כאב.
