רוב התינוקות הנולדים עם צינור דמעות חסום לא יזדקקו לניתוח של פתיחת דרכי דמעות. אולם כאשר נדרש ניתוח, לרוב מבוצע גישוש. גישוש כרוך בהעברת ציל דק דרך הצינור החסום כדי לפתוח אותו. גישוש עשוי להתבצע במשרד הרופא תחת הרדמה מקומית (טיפות עיניים מטשטשות) עבור תינוקות בני פחות מחודש. הרדמה כללית, המבוצעת לרוב במרפאת חוץ, עשויה לשמש עבור תינוקות מבוגרים יותר. רופא עיניים מסוגל להעריך את מצב תעלת הדמעות של תינוקך באופן יסודי יותר אם משתמשים בהרדמה כללית. כמו כן, אם יהיה צורך בכך, ניתן לרוב לבצע הליך נוסף לתיקון החסימה באותה הזדמנות ובכך למנוע את הצורך בניתוח נוסף. עבור מבוגרים, ניתוח פתיחת דרכי דמעות חסום תלויה בסיבת החסימה. גישוש לרוב אינו יעיל בטיפול במבוגרים, ולכן משתמשים בהליכים ניתוחיים אחרים. סוגים אחרים של ניתוח פתיחת דרכי דמעות חסום אצל תינוקות או בוגרים עשויים לכלול שבירה של עצם באף, הצבת שפופרת מלאכותית בתוך צינור הדמעות, או יצירת צינור דמעות חדש באמצעות ניתוח.
לחץ כאן לייעוץ חינם בנוגע לפתיחת דרכי דמעות >>>
אפשרויות ניתוח
אפשרויות ניתוחיות אחרות של פתיחת דרכי דמעות חסום כוללים:
גישוש- הכרוך בהעברת תיל דק דרך צינור הדמעות החסום כדי לפתוח אותו. ניתוח גישוש פותח בהצלחה את צינור הדמעות של כ-90 מתוך כל 100 תינוקות העוברים את ההליך.
צנרור- הכרוך בהצבת שפופרת סיליקון בסמוך לצינור הדמעות כדי ליצור מעבר דרכו יוכלו הדמעות להתנקז אל הנחיר. הליך זה עשוי להתבצע אם בצינור הדמעות קיים צילוק נרחב מדי או אם קשה מכל סיבה שהיא להעביר את התיל דרך הצינור בשיטת הגישוש.
שברור (Infracturing)- ניתוח פתיחת דרכי דמעות שבו עצם הנמצאת עמוק באף נשברת בכוונה כדי לפתוח צינור פתוח ולשפר את המעבר אל הנחיר. שברור לא ישפיע באופן קבוע על גודלו או צורתו של אף התינוק.
