מטרת הניתוח
ניתוח חניכיים מטרתו לטפל בהופעה של דלקת חניכיים (פריודונטיטיס), שאינה משתפרת או שאינה ברת טיפול בדרכים שאינן כירורגיות.
פריודונטיטיס נגרמת עקב זיהום חיידקי מתמשך, ברקמות הסובבות את השן (שתפקידן לספק תמיכה לשן), ראשית ע"י היווצרות רובד חיידקי על גבי השן, ובהמשך ע"י התפתחות התהליך הדלקתי ברקמות הסובבות, הלוא הן החניכיים. דלקת חמורה יכולה לגרום להרס של הרקמות הללו, וליצירת רווחים בין השן למנגנון התמיכה שלה (יצירת "כיס"), עד להרס עצם וחשיפה מוחלטת של השורש.
לרוב הטיפול במחלת חניכיים הוא טיפול שמרני (כלומר- אינו כירורגי). המקרים אשר בכל זאת מצריכים ניתוח חניכיים הם המקרים הקשים והעמידים ביותר לטיפול (כיסוי שורש חשוף של השן, צמצום "כיסים"), או המקרים בהם חלו סיבוכים- פגמים ברקמת החניכיים שנוצרו בעקבות מחלה כרונית ו"נסיגת חניכיים" (בניה מחדש של מנגנון האחיזה של השן, השתלת חניכיים וכו').
הכנה לניתוח
ניתוח חניכיים נעשה לרוב תחת הרדמה מקומית בלבד, למרות שכיום ניתן לבצעם אף תחת הרדמה כללית.
לפני ניתוח חניכיים נדרש לרוב לבצע צילום של השיניים, ולעיתים נדרש צילום מיוחד (צילום פנורמי) או אפילו CT.
אצל אנשים בריאים בד"כ לרוב אין צורך בהכנות נוספות מיוחדות. אנשים בעלי סיכון מוגבר לפתח דלקת של מסתמי הלב (אנדוקרדיטיס), כגון בעלי מסתמים מלאכותיים וכד', צריכים ליידע על כך את הרופא המנתח על מנת לקבל מנת אנטיביוטיקה לפני ביצוע הפעולה.
אנשים בעלי היסטוריה רפואית של בעיות קרישת דם יתבקשו לבצע בדיקות דם לתפקודי קרישה לפני הניתוח, שכן נמצאים בסיכון יתר לדימום.
תהליך הניתוח
ניתוח חניכיים נעשה במרפאת השיניים בתנאים סטריליים, ע"י
רופא שיניים שהתמחה במחלות חניכיים/ בכירורגיה של הפה והלסת.
המטופל מקבל זריקת הרדמה מקומית לחניכיים בדומה לטיפול שיניים רגיל (לעיתים יש צורך בהרחבה של טווח ההרדמה, בהתאם למיקום הפגיעה בחניכיים).
לאחר שהאזור מורדם, המנתח מסיט את רקמת החניכיים הרחק מהשן כמה שניתן, עד לחשיפת הפגיעה ברקמה. בשלב הבא, המנתח מסיר את משקעי הדלקת שהתקשו על גבי השן (הרובד החיידקי שהצטבר כולל רקמת הדלקת מסביב לשן). בצורה כזו, מתאפשר לרקמת החניכיים להיצמד מחדש ולהקיף את השן בצורה טובה. במידה הצורך,
כאשר קיימים "כיסים" עמוקים מאד או אובדן חומר שן, יתכן והמנתח ישתיל רקמת חניכיים או רקמת עצם בשן ע"י שתל רקמה (flap). לסיום החניכיים מקורבים מחדש ונתפרים.
סיכונים בניתוח
סיכונים כלליים בניתוחים:
זיהום בפצע הניתוח- לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר שעלול לחדור לזרם הדם (ספסיס), למסתמי הלב (אנדוקרדיטיס) וכו', ולעיתים נדירות מצריך פתיחה מחדש של החניכיים לסילוק הפסולת החיידקית.
דימום- בעיקר באזור הניתוח כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הניתוח, עד 24 שעות לאחר הניתוח ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות או חודשים. הדימום נוצר כאשר כלי דם קטן בחניכיים נפתח ומדמם. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בניקוז אולם זהו מצב נדיר.
צלקות- אופי החלמת הצלקת תלוי באיכות התפרים ובגנטיקה. אין דרך לצפות כיצד הצלקת תחלים לאחר הניתוח ולרוב מדובר במעט תפרים שאינם נראים לעין.
סיכוני ההרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).
סיכונים ספציפיים של ניתוח חניכיים:
פגיעה עצבית- עקב השימוש במכשור חד בחלל מוצר.
רגישות לחום/קור בחלל הפה- עקב חשיפת שורש השן.
הטיפול אחרי הניתוח
המטופל אינו צריך להישאר בהשגחה אחרי ניתוח חניכיים. יש להימנע מאכילה או שתייה במשך של כשעתיים לאחר הניתוח, עד לחלוף השפעת ההרדמה.
אחרי ניתוח חניכיים עשויים להיות כאבים באזור, בייחוד ביממה הראשונה, וניתן להשתמש במשככי כאבים ע"פ הצורך. לעיתים מונחת חבישה בתוך הפה לשם בידוד. אזור החניכיים עשוי להיות נפוח למשך מספר ימים.
את התפרים והחבישה מוציאים לרוב לאחר כשבוע. רגישות לחום/קור עקב חשיפת השורש עשויה להתמשך לפרק זמן מסוים אולם חולפת.
על מנת להשיג תוצאות מיטביות לאחר ניתוח חניכיים יש לשמור על היגיינת פה קפדנית, הכוללת צחצוח שיניים ע"י מברשת עדינה (למניעת פגיעה בחניכיים) וניקוי ע"י מכשירים מיוחדים המיועדים לכך (מברשות/מקלות בעלי קצה דק מיוחד המתאים לניקוי של כיסים מרובד חיידקי).
במידה וישנה עליית חום, כאבים חזקים מאד, דימום או הפרשה מקומית מהפה יש לפנות מיידית לרופא
המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון
בעיות בפה? שאל את המומחה בפורום שיקום הפה >>>
