מטרת הניתוח
עקירת שן מטרתה בד"כ היא להוציא לחלוטין ממקומה שן פגועה, עקב הרס הדרגתי של שכבות השן- הזגוגית, הדנטין ומוך השן כולל תעלות השורש. לרוב הרס השן נגרם עקב ריבוי של עששת- הצטברות פלאק חיידקי.
כאשר העששת חודרת את רקמות השן החיצוניות ומגיעה עד למוך- הרקמה הפנימית שמכילה עצבים וכלי דם, הדרך היחידה לטפל בה לפני שתהיה דלקת ופגיעה קבועה ברקמת העצם הינה ע"י "טיפול שורש". במידה וטיפול השורש נכשל, לא ניתן להציל את השן הפגועה, ואין ברירה אלא להוציאה מחלל הפה, בטרם תגרום לדלקת וזיהום מקומיים, שיכולים לגרום לכאבים מרובים והתפשטות הזיהום.
במקרים מסוימים יש צורך בעקירת שן בינה בולטת או חבויה, על מנת למנוע את פגיעתה בשיניים הסמוכות עקב לחץ מקומי (ספיגה והזזה של השיניים ליד).
עקירת שן מתבצעת לעיתים אף במחלות חניכיים חמורות אשר פוגעות ברקמה התומכת של השן וסביבתה.
עקירת שן יכולה להתבצע באופן ידני פשוט (ע"י מלקחיים) או באופן כירורגי ע"י ביצוע חתך בחניכיים.
הכנה לניתוח
לרוב עקירת שן נעשים תחת הרדמה מקומית בלבד, למרות שכיום ניתן לבצעם אף תחת הרדמה כללית.
לפני העקירה נדרש לרוב לבצע צילום רנטגן של השיניים, ולעיתים נדרש צילום מיוחד (צילום פנורמי), או אפילו בדיקת CT, זאת על מנת לאבחן במדויק את המחלה בשן, ולוודא סופית כי אין דרך אפשרית להצילה בשום אמצעי.
אצל אנשים בריאים בד"כ לרוב אין צורך בהכנות נוספות מיוחדות. אנשים בעלי סיכון מוגבר לפתח דלקת של מסתמי הלב (אנדוקרדיטיס), כגון בעלי מסתמים מלאכותיים, מושתלי לב וכד', צריכים ליידע על כך את
רופא שיניים על מנת לקבל מנת אנטיביוטיקה לפני ביצוע הפעולה.
אנשים בעלי היסטוריה רפואית של בעיות קרישת דם יתבקשו לבצע בדיקות דם לתפקודי קרישה לפני הטיפול, שכן נמצאים בסיכון יתר לדימום.
תהליך הניתוח
עקירת שן מתבצעת במרפאת השיניים בתנאים סטריליים, ע"י רופא השיניים. עקירה כירורגית נעשית לרוב ע"י רופא שיניים מומחה בכירורגיית פה ולסת.
המטופל מקבל זריקת הרדמה מקומית לאזור המבוקש, בדומה לטיפול שיניים רגיל (לעיתים יש צורך בהרחבה של טווח ההרדמה). עקירה פשוטה נעשית באמצעות מלקחיים דנטליות, ע"י אחיזה של קצה השן הנראה לעין וטלטול שלו עד לתזוזה של השן והוצאתה ממקומה. לאחר הוצאת השן הרופא יפעיל לחץ מקומי איטי על הרקמה על מנת לעצור את הדימום.
עקירת שן כירורגית נעשית ע"י ביצוע חתך בחניכיים מתחת לשן, והוצאת השן יחד עם הרקמה התומכת שסביבה. לבסוף החתך נתפר באמצעות תפרים נספגים.
משך הזמן של עקירת שן היא כ-30 דקות.
סיכונים בניתוח
סיכונים כלליים:
זיהום- לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר שעלול לחדור לזרם הדם (ספסיס), למסתמי הלב (אנדוקרדיטיס) וכו', ולעיתים נדירות מצריך פתיחה מחדש של האזור לסילוק הפסולת החיידקית.
דימום- בעיקר באזור הטיפול כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הטיפול, עד 24 שעות לאחריו ובמקרים נדירים ביותר לאחר זמן. הדימום נוצר כאשר כלי דם קטן בחניכיים נפתח ומדמם. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בניקוז אולם זהו מצב נדיר.
סיכוני ההרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).
סיכונים ספציפיים של עקירת שן:
פגיעה עצבית בתעלת העצב- פגיעה שעלולה לגרום לאובדן חלקי או מלא של חוש הטעם- נדירה.
נפיחות מקומית- בשל הטראומה המקומית לרקמה.
חדירה לסינוסים- כאשר פיסת שן ניתקת ועוברת אל חלל הסינוס המקסילרי (חלק ממערות הפנים מעל הלסת העליונה), ישנו צורך בשטיפות הסינוס להוצאתה. נדירה.
הטיפול אחרי הניתוח
המטופל אינו צריך להישאר בהשגחה לאחר עקירת שן. יש להימנע מאכילה או שתייה במשך של כשעתיים לאחר מכן, עד לחלוף השפעת ההרדמה. יש להימנע משתיית משקאות חמים לפחות למשך יממה לאחר העקירה.
עשויים להיות כאבים באזור, בייחוד ביממה הראשונה לאחר הטיפול, וניתן להשתמש במשככי כאבים ע"פ הצורך. האזור עשוי להיות נפוח למשך מספר ימים.
במידה וישנה עליית חום, כאבים חזקים מאד, דימום או הפרשה מקומית מהפה יש לפנות מיידית לרופא. לעיתים הרופא ימליץ על לקיחת אנטיביוטיקה לאחר טיפול עקירת שן, כאשר קיימת דלקת או זיהום מקומי.
המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון
