מטרת הניתוח
ניתוח שקדים מטרתו להסיר את רקמת השקדים (tonsils) המהווים צבר של תאי רקמת לימפה והממוקמים בדפנות הצדדיים.
השקדים בניגוד לאמונות פופולאריות אינם מגינים על הגוף בפני מחלות.
הם יכולים שלא להפריע אך הם יכולים לגרום למחלות רבות ושונות. ניתוח כריתת השקדים הוא מהניתוחים הנפוצים ביותר בעולם ועד כה לא נמצאה כל מחלה היכולה להיגרם עקב כריתת השקדים.
של הלוע, מטרות הניתוח הן מניעת הישנות של דלקות שקדים, אשר יכולות לגרום לאי נוחות, כאב בבליעה,
חום ובנוסף לכך יכולות לגרום לתחלואה נלווית כדלקת פרקים, לב, כליות ועוד.
מטרות אחרות של ניתוחי השקדים הן נשימה תקינה בערות ובשינה.
התוויות נוספות הן דחיקת לשון ע"י השקדים, ליקוי בהתפתחות שלד הפנים וריח-פה בואש. בחלל הפה,
כריתת השקדים מתבצעת גם במקרים של מורסה סב-שקדית (peritonsillar abscess).
מורסה אשר ממוקמת בין השקדים לדופן הלוע ויכולה להופיע כסיבוך של דלקת שקדים או אף כתופעה בפני עצמה.יש הממליצים על כריתת השקדים כטיפול במניעת דלקות שקדים חוזרות כאשר מדובר בשש דלקות שקדים לשנה לפחות. אך במציאות גם מספר נמוך יותר של דלקות כאשר מלוות בתחלואה משמעותית די בו כדי להצדיק ניתוח. כאשר בנוסף לדלקות, השקדים גורמים גם להפרעות נשימה כנשימה רעשנית ומאומצת בערות, נחירה או גם דום-נשימה בשינה הרי שניתוח מומלץ.
ילד אשר נוחר בשנתו, ישן כשראשו מוטה לאחור, זז הרבה בשינה, נחירתו איננה סדירה ומפסיק נשימתו לסירוגין, סובל מיקיצות ליליות, מאי-שקט והפרעות ריכוז בערות, מתקשה בקימה בבקר או אף הרטבה לילית זקוק לניתוח כריתת השקדים באם נמצא שהם הגורמים למאמץ הנשימתי שלו,
במבוגרים הסובלים מנחירה או גם דום-נשימה בשינה ניתוח כריתת השקדים מתבצע לעיתים בשילוב עם קיצור החיך ומתיחת ריריות הלוע לצורך שיפור מיטבי בנשימה.
הכנה לניתוח
ניתוח כריתת השקדים מתבצע ע"י רופא אף, אוזן וגרון אשר מן הראוי יכיר את הפציינט ויבדוק אותו בדקדקנות. הבדיקה כוללת לעיתים בדיקה אנדוסקופית של חללי האף, הלוע והגרון. בילדים קטנים ע"מ למנוע אי-נוחות מיותרת ובעקבותיה רתיעה של הילד מרופאים עדיף להסתפק במידת הצורך בצילום רנטגן. אך הניתוח מתבצע בהרדמה כללית. בילדים, לרוב אין צורך בבדיקות מרובות, למעט ספירת דם ובדיקת תפקודי קרישה, בכדי לוודא כי הילד אינו סובל מהפרעות קרישה היכולות לגרום לדימום במהלך הניתוח או אף ימים לאחר הניתוח בבית.
במבוגרים, ביצוע נחוצות לעיתים בדיקות דם נוספות הכוללות כימיה ומעל גיל 40 שנה גם צילום חזה ואק"ג ועוד ע"פ הצורך.
יש להיוועץ עם הרופא לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול לפני ניתוח שקדים כגון אספירין. כמו כן יש לצום 6 שעות טרם הניתוח.
תהליך הניתוח
המנותח שוכב על מיטת הניתוח כאשר ראשו מעט בהטיה), והפה מוחזק פתוח באמצעות מכשיר מתאים מיוחד. טכניקת הניתוח הקלסית מבוססת על מכשירים באמצעותם מפרידים את השקדים בשלמותם מהרקמות סביב. פגיעה בשרירים סביב יכולה לגרום לדימום המצריך צריבה חשמלית לצורך עצירת הדימום וכך הכאב לאחר הניתוח רב יותר.
קיימות גם טכניקות אחרות של כריתת השקדים אך בד"כ הן אינן עומדות במבחן הזמן.
כריתת השקדים באמצעות צריבה חשמלית (electrocautery) או בלייזר נחשבה ככרוכה בשיעור דימומים נמוך יותר אך בסופו של דבר אין זה כך ולעומת זאת טכניקות אלו גורמות לכאב קשה לאחר הניתוח ולהחלמה קשה וסיבוכים כגון תחושת אי-נוחות בלוע או ליחה לפרקי זמן ממושכים גם טכניקות אחרות כגון קובליישן משמעותן היא פגיעה ברקמות סביב השקדים ולכן החלמה בעייתית יותר.
זאת בניגוד לכריתת השקדים בטכניקה הקלאסית אשר במהלכה אין פגיעה ברקמות סביב והחלמתן על כן מיטבית. תפירת כלי הדם או תפירת הפצע מתבצעת באמצעות תפרים נמסים שאין צורך להסירם.
יש הממליצים על כריתה חלקית של השקדים או כריתה בתוך קופסית שלהן (Intra-capsular).
טכניקה זו מקלה מאד על המנתח שעבודתו קלה יותר. עם זאת יש לזכור שגם רקמת שקדים מועטת יכולה לגרום לתחלואה כרקמת שקדים רבה. מי שעובר ניתוח כריתת השקדים בהרדמה כללית, אשפוז וחופשת החלמה נשאר עם רקמת שקדים היכולה לגרום לו לתחלואה רבגונית. לעומת זאת כריתת השקדים בשלמותם מונעת מחלות רבות היכולות להיגרם ע"י השקדים. כמו כן כריתת השקדים בשלמותם ניתנת לביצוע בשילוב עם תפירת הרקמות שביב וסגירת הגומות בהן היו השקדים ממוקמים. דבר המשפר את הנשימה בשינה.
סיכונים בניתוח
סיכונים כלליים בניתוחים:
דימום- יכול להתרחש בעת הניתוח וגם מייד לאחריו. דימום ביום הניתוח נדיר יותר כאשר המנתח מיומן.
עם זאת דימום יכול להיות מעוכב ולהופיע מיום עד 7 ימים לאחר הניתוח. לעיתים נדירות גם לאחר פרק זמן ממושך יותר. לעיתים קודמת לדימום פליטת דם קלה המאותת על העומד להתרחש ולעיתים הדימום מופיע בפתאומיות. עם הופעת סימני דימום או דימום ממש יש לפנות מייד לחדר מיון הקרוב. במרבית המקרים מתן חומר מעודד קרישה בהזלפה לווריד מספקת. לעיתים יש לעצור את הדימום בהרדמה כללית בחדר הניתוח ע"י קשירת כלי הדם המדממים. אומנם נגרמו עד כה גם מקרי מוות מדימום לאחר הניתוח אך במחקר שבוצע בארץ נמצא ששיעור המקרים הוא נדיר יחסית ויש לזכור שהשלכות התחלואה של השקדים יכולות להיות משמעותיות ביותר וגם הן יכולות לגרום לתחלואה ומוות.
סיכוני ההרדמה- הם סיבוכים מהרדמה כללית הם כבכל ניתוח ובניגוד לאמונות הרוחות בציבור כיום נדירים מאד וברובם קלים..
סיבוכים ספציפיים של ניתוח שקדים:
פגיעה בחוש הטעם נדירה מאד. פגיעה בדיבור ההופך להיות אפי גם היא נדירה ואיננה צריכה לקרות באם הניתוח מתבצע כיאות. תחושת אי-נוחות בלוע וגירוי לכחכוח נדירים גם הם.
ההחלמה לאחר הניתוח:
הטיפול אחרי הניתוח
המטופל לרוב נשאר באשפוז של עד למחרת בבקר, זאת בהתאם להמלצת איגוד רופאי אף, אוזן וגרון אשר התקבלה ע"י משרד הבריאות.
לאחר הניתוח יש כאבים בבליעה. בד"כ באם הניתוח בוצע היטב שבוע ימים די בו כדי הגיע להחלמה מליאה. הכאבים בד"כ סבירים בהחלט ודי במשככי כאבים הרגילים בכדי להקל אותם. באם הכאב קשה יותר עד כדי אי-יכולת בליעה יש לחזור לאשפוז לצורך קבלת נוזלים מבעד לוריד. תופעה נדירה מאד באם הניתוח בוצע כיאות וללא צריבה אגרסיבית.
רגילות בכל מקרה, מומלץ לשמור על דיאטה רכה, פושרת או קרה במשך שבוע לאחר ניתוח שקדים.
במידה ומופיעים כאבים אשר לא חולפים עם השימוש במשככי כאבים, דימום, קוצר נשימה, עליית חום או הפרשה מוגלתית מהפה- יש לפנות מיידית לרופא.
