מטרת הניתוח
ניתוח כריתת שחלות מטרתו הוצאה של אחת או שתי השחלות, עם או בלי החצוצרות, המהוות חלק משמעותי מאיברי הרבייה של האישה.
הסיבות השכיחות לביצוע כריתת שחלות הן למטרות טיפוליות: בסרטן השחלה, בציסטות שחלתיות המחשידות לקיום מחלה ממארת, כחלק מבירור ממצא שחלתי אחר (גוש סולידי של השחלה), במחלות אגניות כגון הידבקויות (אנדומטריוזיס), בנוכחות זיהום אגני (אבצס או PID ), בפיתול שחלתי אשר גרם לנזק בלתי הפיך לשחלה, או כטיפול במחלות ממאירות אחרות של האגן כגון סרטן הרחם, החצוצרות או סרטן צוואר הרחם.
סיבה נוספת בגינה נשים רבות מחליטות על ניתוח כריתת שחלות היא לצורך מניעתי- מניעת הריון בנשים שסיימו את תוכנית הילודה שלהן, או מניעת ממאירות בנשים המצויות בסיכון גבוה לחלות בסרטן השחלה (נשאיות הגן BRCA).
מרבית ניתוחי כריתת השחלות מבוצעים כיום בארץ ובעולם בשיטה הלפרוסקופית, כלומר ע"י ביצוע שלושה חתכים קטנים בבטן, החדרת מכשיר ארוך וצר שבקצהו מצלמה זעירה, המאפשרת לראות על גבי מסך את חלל הבטן, וניתוק השחלות ממקומן ע"י מכשירים מתאימים.
אפשרות נוספת לביצוע ניתוח כריתת שחלות היא ע"י ניתוח פתוח- פתיחת דופן הבטן בעזרת חתך גדול והוצאת השחלות, ובמידה ויש צורך גם את איברי הרבייה הנלווים. מעדיפים גישה פתוחה כאשר קיים חשד לממאירות שחלתית.
הכנה לניתוח
ניתוח כריתת שחלות עקב ממאירות, לרוב מבצעים מספר בדיקות מקדימות הכוללות- ספירת דם, בדיקת כימיה בדם כולל סמני גידול (מרקרים), תפקודי קרישה, תפקודי כליות ובדיקת שתן.
לרוב גם תבוצע בדיקת סקר לסרטן צוואר הרחם- בדיקת PAP, על מנת לוודא כי אין מחלה בצוואר הרחם. בנוסף, רופא הנשים יערוך בדיקת אולטרא-סאונד של הרחם והשחלות. במקרים מסוימים יהיה צורך גם בבדיקת CT או PET-CT לבדיקת התפשטות הגידול.
ניתוחי כריתת שחלות יתבצעו גם במקרה ציסטה או אבצס אגני, לרוב אין צורך בבירור גדול מקדים למעט בדיקת
אולטראסאונד, ובדיקות דם בסיסיות בהתאם לגיל המטופלת.
ניתוח כריתת שחלות מבוצע תחת הרדמה כללית, ויש להיוועץ עם הרופא לגבי תרופות שיש להפסיקן מספר ימים לפני, כמו גם לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני הניתוח.
תהליך הניתוח
ניתוח כריתת שחלות מבוצע ע"י
רופא נשים.
בניתוח לפרוסקופי, יבוצע חיטוי של אזור הבטן, ולאחריו כאמור 3 חתכים קטנים (כ-1-3 ס"מ) באזור הבטן- בקרבת הטבור, ובשני מקומות נוספים שייבחרו בהתאם לסוג הניתוח המדויק, דרכם יחדירו את זרועות הלפרוסקופ.
בהמשך חלל הבטן יורחב באמצעות החדרת גז דרך הפתחים, על מנת לאפשר ראיה טובה של כל איברי הבטן דרך מכשיר הלפרוסקופ. בניתוח פתוח, יבוצע חתך אחד ארוך בקיר הבטן התחתון, עד לכניסה לחלל האגן.
לאחר שהמנתח יבצע סקירה של חלל הבטן והאגן, יאותר הרחם, ולצידו השחלות. השחלות ינותקו מאספקת הדם שלהן, ובהמשך ינותקו מהרצועות המחזיקות אותן אל קירות הרחם.
ניתוח כריתת שחלות יכול להתבצע על שחלה אחת או על שתיהן, בהתאם לאינדיקציה הניתוחית.
השחלה תוצא בעזרת שקית שתוחדר דרך הלפרוסקופ. לעיתים ישנו צורך בהרחבת החתך, על מנת להוציא שחלות ציסטיות גדולות במיוחד.
בניתוח כריתת שחלות שמתגלה בו חשד לממאירות אגנית, יילקחו ביופסיות מקשריות הלימפה האזוריות. לעיתים בנוכחות גידול גדול התופס שטח נרחב של חלל הבטן, יוצאו גם קשריות לימפה בטניות, קרום הצפק, הרחם, החצוצרות וצוואר הרחם, בהתאם לצורך. החתך הבטני/ החתכים הקטנים ייסגרו ע"י תפרים.
משך הזמן של ניתוח כריתת שחלות משתנה ונע בין שעה עד מספר שעות במקרים של ניתוחי ממאירות נרחבים.
סיכונים בניתוח
סיכונים כלליים בניתוחים:
זיהום בפצע הניתוח- לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר ברקמות התת-עור, עד לדופן וחלל הבטן/האגן, ולעיתים נדירות מצריך פתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.
דימום- בעיקר באזור הניתוח כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הניתוח, עד 24 שעות לאחר הניתוח ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בעצירתו באמצעים ניתוחיים (ניתוח חוזר לצריבה או קשירת כלי הדם המדמם).
צלקות- אופי החלמת הצלקת תלוי באיכות התפרים ובגנטיקה. אין דרך לצפות כיצד הצלקת תחלים לאחר הניתוח. בניתוח לפרוסקופי החתכים הם קטנים, ורקמת הצלקת הנוצרת היא לרוב מזערית.
סיכוני ההרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). הרדמה אפידורלית גורמת לעיתים תכופות להתכווצויות שרירים קלות חולפות או כאבי ראש, ולעיתים נדירות מאד לתגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).
סיכונים ספציפיים לניתוח כריתת שחלות:
פגיעה במעי- עקב הסמיכות לאזור האגן. נדירה.
פגיעה בשלפוחית השתן- עקב הסמיכות לדופן הרחם והשחלות. נדירה.
פגיעה בשופכנים- עקב סמיכותו לעורק המוביל דם לרחם. נדירה.
הטיפול אחרי הניתוח
לרוב נדרשת השגחה באשפוז למשך 24-48 לאחר ניתוח לפרוסקופי. התפרים יוצאו לאחר כשבוע.
זמן ההחלמה לאחר הניתוח הוא מהיר מאד, מאחר ומדובר בניתוח זעיר-פולשני, הגורם לפחות כאבים ולפחות זמן אשפוז. במידה וישנם כאבים, ניתן להשתמש במשככי כאבים לפי הצורך.
לאחר ניתוח כריתת שחלות, יתכנו דימומים נרתיקיים מועטים, שייפסקו עם הזמן. לאחר ניתוחי בטן גדולים בנוכחות ממאירות אגנית, משך ההחלמה ארוך יותר.
במידה וישנם כאבים שאינם חולפים למרות השימוש במשככי כאבים, עליית חום, אי מתן שתן, קוצר נשימה, דימום חזק או הפרשות מוגלתיות, יש לפנות בהקדם לרופא.
המאמר נכתב ע"י ד"ר אפרת סולומון
