מטרת הניתוח
צינתור לב מטרתו לאבחן או לטפל במחלות של כלי הדם הכליליים, הלוא הם העורקים שמספקים דם לשריר הלב לצורך תפקודו התקין.
לרוב צינתור לב מאפשר אבחנה וטיפול בחסימה של כלי הדם, עקב מחלה טרשתית (טרשת עורקים-atherosclerosis), בה נוצרת היצרות או חסימה באחד העורקים, אשר מפריעה לזרימת הדם התקינה. חסימה זו נוצרת עקב הצטברות וגדילת הפלאק הטרשתי, אשר מורכב בעיקרו מתאי דלקת, שומנים וגורמי קרישה.
מטרת צינתור לב היא הקלה על כאבי חזה (תעוקת חזה-אנגינה), שיפור תפקוד לבבי ולעיתים הצלת חיים, במקרה של חסימה משמעותית, הפוגעת באזור נרחב בשריר הלב, אשר לא מצליחים להתגבר עליה באמצעים טיפוליים אחרים (למשל במקרי אוטם חריף של שריר הלב).
לעיתים יבוצע צינתור לב לתיקון פגם לבבי מולד כגון חור במחיצה, פגיעה במסתמים או למדידה מדויקת של לחצי הדם במדורי הלב, בעורקים הגדולים ובריאות.
בעת צינתור לב, מחדירים צינורית ארוכה וגמישה דרך חתך בעורקים הגדולים (לרוב במפשעה או ביד), אשר מגיעה עד לעורקים הכליליים בלב. תוך כדי הפעולה מוזרק חומר ניגוד ומתבצע שיקוף על גבי מסך, המאפשר לאבחן את החסימה, ובמידת הצורך לטפל בה ע"י פתיחה עם בלון או החדרת תומכן ("סטנט")
הכנה לניתוח
לפני צינתור לב המטופל נשלח לסדרת בדיקות מסוג: ספירת דם, כימיה בדם, תפקודי קרישה, תפקודי כליות וכבד, צילום חזה, ובדיקת
אקו-לב להערכת התפקוד הלבבי. במקרים מסוימים המטופל מגיע לצנתור לאחר שעשה בדיקת מאמץ או
מיפוי לב, אשר הדגימו אפשרות לבעיה לבבית.
הפעולה מתבצעת תחת הרדמה מקומית. יש להיוועץ עם הרופא לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול בימים שלפני הפעולה, וכן יש לשמור על צום מלא של 8 שעות לפני.
תהליך הניתוח
לאחר בחירת אזור הכניסה לכלי הדם (לרוב נעשה חתך בעורק המפשעה- femoral artery או העורק בזרוע- radial artery), מקום החתך יעבור חיטוי, ותוחדר צינורית ארוכה ודקה (צנתר) דרך חתך קטן, אל תוך כלי הדם. הרופא המצנתר יוביל את הצינורית דרך כלי הדם הראשיים עד לכניסה למוצא כלי הדם הכליליים בלב, ע"י שיקוף הדמייתי של כלי הדם על גבי מסך.
בהמשך של ניתוח צינתור לב, יוזרק חומר ניגוד, אשר יתפזר בכלי הדם באופן שווה, וידגים על גבי המסך אזורים בהם ישנה זרימה לקויה, למשל עקב היצרות או חסימה בכלי הדם. היצרות משמעותית בכלי הדם נחשבת היצרות של מעל 70% מקוטר כלי הדם. בהיצרות משמעותית נוטים לטפל, תוך כדי הצנתור, למעט מקרים ספציפיים אצלם עדיף לטפל בהיצרות באופן ניתוחי (ע"י
ניתוח מעקפים).
אפשרויות הטיפול בזמן צינתור לב הן למשל ע"י הרחבת כלי הדם באמצעות ניפוח "בלון" קטן, אשר דוחף ומסלק את הגורמים בכלי הדם שגרמו להיצרות, ולעיתים ע"י החדרת תומכן- "סטנט", סליל מתכתי קטן, אשר עוזר לשמור על דופן כלי הדם פתוח.
בסיום הפעולה מוצאת הצינורית דרך החתך, והוא נתפר ונחבש.
סיכונים בניתוח
סיכונים כלליים בניתוחים:
זיהום בפצע- לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר ברקמות התת-עור, אשר מצריך פתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.
דימום- בעיקר באזור החתך כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הצנתור, עד 24 שעות לאחריו ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות או חודשים. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בניקוזו.
צלקות- אופי החלמת הצלקת תלוי באיכות התפרים ובגנטיקה. אין דרך לצפות כיצד הצלקת תחלים לאחר הפעולה. מדובר לרוב בחתך קטן במפשעה, ולפיכך הצלקת הינה מזערית.
סיכוני ההרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).
סיכונים ספציפיים לניתוח צינתור לב:
פגיעה בכלי הדם הלבביים- בשל החדרת צינורית דרך כלי הדם.
אלרגיה לחומר הניגוד- עשויה לגרום לתגובה אלרגית חריפה המלווה בפריחה, גרד, ובמקרים נדירים גם באי
ספיקת כליות, קוצר נשימה וירידת לחץ דם.
הפרעות קצב- בשל המגע הקרוב עם סיבי שריר הלב.
הטיפול אחרי הניתוח
לאחר צינתור לב טיפולי, המטופל עובר להשגחה, ולרוב נשאר באשפוז למשך מספר ימים. לאחר צנתור אבחנתי בלבד לרוב אין צורך באשפוז ממושך.
לרוב החבישה מעל החתך תוסר כמספר ימים לאחר הצנתור. עלול להיווצר שטף דם (המטומה) מקומי שיחלוף לאחר כעשרה ימים. במידה וישנם כאבים במיקום החתך ניתן להשתמש במשככי כאבים לפי הצורך.
בכל מצב של עליית חום פתאומית, ירידת לחץ דם, קוצר נשימה, אצירת שתן, דימום חריף או כאבים בלתי נסבלים יש לדווח מיידית לרופא.
החלמה וחזרה לתפקוד אחרי צינתור לב טיפולי היא הדרגתית, ויש לרוב צורך בהמשך טיפול תרופתי קבוע, לצורך הורדת לחץ הדם, דילול הדם ומניעת היווצרות חסימה עתידית נוספת בכלי הדם.
המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון
