מטרת הניתוח
ניתוח העלמת צלקות מטרתו הסרה או העלמת רקמה צלקתית, אשר התפתחה ברקמה, עקב פציעה, חתך ניתוחי או טראומה מסוג אחר לרקמות (למשל- כוויות). לרוב לא ניתן להסיר לחלוטין רקמת צלקת, המהווה בעצם סוג של ריפוי של שכבת העור והתת-עור, ולעיתים אף של השרירים. בניתוח מסוג זה ניתן לנסות למזער את הצלקת עד כמה שניתן, או לפחות להרפות מחוזקה, על מנת לשחרר כאבים או עיוותים אשר נגרמו לרקמה.
ניתן לנסות ולבצע הסרה של רקמה צלקתית תחילה באמצעים לא ניתוחיים כגון משחות או תרופות המזינות את הרקמה, אולם במידה ואלו לא מסייעים, האפשרות הניתוחית מהווה פתרון יחסית יעיל לצלקות נרחבות.
ניתוח העלמת צלקות ניתן לבצע בפנים ובשאר הגוף, ולעיתים הוא משמש לשחרור מגבלת תנועה של השרירים, במקרים בהם הצלקת מערבת את המפרק או השריר, וגורמת לעיוות המראה ולפגיעה בטווח התנועה.
הכנה לניתוח
ההכנה של ניתוח העלמת צלקות כוללת מפגש ייעוץ מקדים, בו מבררים כי אין למטופל/ת מחלות רקע שאינן מאפשרות את ביצוע הניתוח, ואת הסיבות המביאות אותם לניתוח מסוג זה.
הרופא יסביר למטופל/ת מאילו אזוריים ניתן לבצע הסרה של רקמת הצלקת, בהתאם לגודלה ומיקומה.
לקראת ניתוח העלמת צלקות, הרופא יפנה את המטופל/ת לבדיקות לפי הצורך- לרוב אין צורך בבדיקות מרובות למעט ספירת דם, בדיקת כימיה בדם, ובדיקת תפקודי קרישה. מטופלים מבוגרים יותר לעיתים יתבקשו לערוך גם צילום חזה ואק"ג מקדים.
ניתוח העלמת צלקות מתבצע תחת הרדמה כללית או מקומית, בהתאם לאזור הצלקתי, ויש להיוועץ עם הרופא לגבי התרופות שיש להפסיק ליטול לפני הניתוח. אין לשתות אלכוהול כ-48 שעות ולשמור על צום מלא של 8 שעות לפני הניתוח.
תהליך הניתוח
שטח הרקמה המכיל את הצלקת עובר חיטוי יסודי. רקמת הצלקת מופרדת באמצעות מלקחיים, חיתוך ו"גילוח" של הרקמה הצלקתית עד לניתוקה. במידה ומעורב מפרק או שריר ברקמת הצלקת, נעשה חתך דרך הרקמה, עד לחשיפת האיבר המעורב, וניתוקו מרקמת החיבור המקשרת אותו אל הצלקת (נקראת גם רקמת "הדבקויות"). במידה וישנם דימומים הם מנוקזים ונתפרים.
החתך החדש נתפר ונאטם ע"י חבישה.
לעיתים ישנו צורך במספר ניתוחי העלמת צלקות עוקבים על מנת לבצע הסרה טובה של הצלקת מבלי לפגוע יתר על המידה ברקמה הסובבת.
סיכונים בניתוח
סיכונים כלליים בניתוחים:
זיהום בפצע- לרוב שטחי ומטופל באופן מקומי, אולם לעיתים נדירות עלול להתפתח לזיהום משמעותי יותר ברקמות התת-עוריות ואף השרירים, ולעיתים נדירות מצריך פתיחה מחדש של החתך לסילוק הפסולת החיידקית.
דימום- בעיקר באזור הניתוח כתוצאה מטראומה מקומית לרקמה, אולם לעיתים נדירות גם דימומים סיסטמיים המצריכים קבלת מנות דם. דימום יכול להתרחש מיד לאחר הניתוח, 24 שעות לאחר הניתוח ובמקרים נדירים ביותר לאחר שבועות או חודשים. הדימום נוצר כאשר כלי דם נפתח ומדמם. במקרים בהם הדימום הוא רב יש צורך בניקוז הדימום. פעולה זו יכולה להתבצע בהרדמה כללית או מקומית.
סיכוני ההרדמה- לרוב תופעות הקשורות לרגישות יתר לתרופות ההרדמה (תגובה אלרגית). לעיתים נדירות מאד תתכן תגובה חמורה של ירידת לחץ דם (שוק אנאפילקטי).
סיכונים ספציפיים של ניתוח העלמת צלקות:
גדילה של רקמת הצלקת- לעיתים הצלקת שנפתחה מחלימה כצלקת גדולה יותר מאשר הייתה לפני הניתוח. מדובר במקרים נדירים אולם לא ניתן לחזותם מראש, ולרוב מדובר באנשים בעלי עור הנוטה ליצור צלקות גדולות (keloid).
שינוי צבע של הצלקת- יכול להתרחש ולגרום לה להיות בולטת יותר.
הטיפול אחרי הניתוח
לרוב ניתוח העלמת צלקות אינו דורש השגחה באשפוז, אולם לעיתים נדרש אשפוז קצר של כ-24 שעות.
את החבישה ניתן להסיר תוך מספר ימים, ואת התפרים תוך כשבוע. במידה וישנם כאבים ניתן להשתמש במשככי כאבים לפי הצורך. יתכנו שטפי דם תת-עוריים אשר יספגו תוך כשבועיים.
כאמור אין לדעת כיצד תחלים הרקמה הצלקתית מחדש לאחר שנפתחה, ולעיתים היא עשויה לגדול/לשנות צבע.
במידה וקיימים כאבים שלא חולפים עם השימוש במשככי כאבים, עליית חום, קוצר נשימה, דימומים או הפרשה מוגלתית מהחתך יש לחזור לבדיקה רפואית מיידית.
המאמר נכתב על ידי ד"ר אפרת סולומון
